
הדבר היה ככה:
קבוצת נשים נהגה לרקוד במהלך כל השנה ובום – לפני יולי התקבלה הנחתה: יש לפנות את הסטודיו לטובת קייטנות הילדים.
המשפט המתריס "אז בואו נעשה גם לנו קייטנה!" החל לחזור על עצמו, מלווה בניצוצות בעיניים ובהתלהבות נמרצת. המילה "קייטנה" העלתה אסוציאציות של קיץ, ילדות מאושרת, קלילות, חופש, כייף, ריח של כלור בבריכה, מדריך חתיך ושוקו פלוס לחמניה. לשוקו וללחמניה שהצעתי כמעט כולן סרבו בחיוך כולוסטרולי.
במקביל לגעגועים עלו גם זיכרונות של כפייה מצד ההורים / החמצה / קימת בוקר מוקדמת מדי / שעמום אחד גדול.
שתי תגובות עצובות במיוחד מחצו לנו את קוי המתאר של הלב:
"כעת אני קולטת שבחיים שלי לא הייתי בקייטנה".
"אף פעם לא היה בבית כסף לחוגים ובטח לא לקייטנה".
זה היה הגב ששבר את קש הגמל.
מצאנו סטודיו חילופי והמפגש הראשון נקבע ל- 1.7.14.
ב- 8 ליולי נחת עלינו מבצע צוק איתן.
בגלל אווירת הנכאים לא ידעתי עד הדקה האחרונה האם הנשים תבואנה ואני זוכרת את עצמי יושבת בפתח הסטודיו הכפרי ומחכה להן עם סימן שאלה גדול.
כ ו ל ן התייצבו.
אימהות וסבתות דאוגות הגיעו להיות יחד ולרקוד את נפשן, גם אלו שבניהן וחתניהן היו מגויסים.
ידענו שיש מקלט קרוב בקצה הרחוב אבל היה ברור שלא נשתמש בו.
היה נפלא מהרבה סיבות. קודם כל וקודם לכל- היינו יחד. זו היתה וונטילציה מעולה. יצרנו אי של נחת, תמיכה וקרבה בו פגשנו את עצמנו רוקדות במלוא תפארתנו עם קשת הרגשות הסותרים שעלו. הצלחנו לשכוח לפרק זמן את הסערה שבחוץ.
זו היתה הקייטנה הראשונה לילדות גדולות והיא התקיימה ברצף יומי במשך שבוע. בשנים הבאות מתחנו את הגבולות לשלושה ימים מחוץ לבית ובפברואר 2019 הגדלנו ראש וקיימנו בקרלה שבהודו קייטנה מופלאה במשך שבועיים. תרגלנו יוגה, רקדנו, ביקרנו בבתי ספר לריקוד וטיילנו. אפילו מצאנו בריכה יפהפייה וקיימנו סדנה במים.
כשחזרנו פרצה גיברת קורונה לחיינו והקפיאה את התכניות.
השנה החלו להישמע קולות מאיצים וכמהים לחדש את המסורת. היה קשה לי להתניע ובכל זאת ההתלהבות הטבעית חזרה אלי ודמיינתי את מי שתצטרפנה. השנה הזו היא כואבת ופריכה, המחוייבויות משתנות וההחלטות לפעמים מתעכבות.
אישה אחת אמרה לי שעד שכל החטופים לא יחזרו היא לא רוקדת ולא עושה שום דבר טוב לעצמה. אם הם סובלים אז גם היא צריכה לסבול.
דעתי שונה ולכן אני ממשיכה בשלי. תתבוננו שוב היטב היטב במילה "קייטנה" ותבדקו מה היא מחוללת בתוככן, למרות ואף על פי כן.
