הפעם הראשונה שלי עם ריו אביירטו

כאשר נעתרתי לבסוף ברוב טובי להגיע בשישי בערב, אי שם ב-2002 לבית חברים, לא שיערתי שחיי יקבלו כזו תפנית. הייתי סחוטה, כועסת ומרוטת עצבים מקונפליקט במתנ"ס אותו ניהלתי. שאלתי את עצמי למה לי לנסוע לקיביני צ'ורט כעת כשכל מה שרציתי זה להתחפר במיטה עם ריסי העצובים, להספיג בה את עלבוני ותסכולי ולמשוך את השמיכה מעל […]

(גם) כך נראה אלתור

  יום שישי בבוקר. מזג אויר נהדר, הכל מאורגן לכיתת האמן שתתחיל או טו טו ב- 11:45. רשימת המשתתפותים סגורה, כולן קיבלו הנחיות, זוג שואל אותי בווטצאפ של הרגע האחרון האם עדיין אפשר להצטרף, אני מוודאת שיש כבל נוסף למערכת השמע, לוח עם שלט מכווין לסטודיו. זוטות של הרגע האחרון. 08:00 סהר מתקשר. חושבת לעצמי: […]