שאלות ששואלים אותי ותשובות

מהיכן את שואבת את הנושאים לשיעורים?

מהחיים. פשוט מהחיים. הם מספקים בלי עין הרע מ-ל-א נושאים. בעיקר, אלה הקשורים למערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הזולת.
אנחנו חוקרים ומשכללים את התנועה וזהו נושא רחב בפני עצמו. במקביל, אנחנו מתרגמים בכל מפגש את הנושא המרכזי וכורכים אותו עם תנועה ועם הכלים האחרים של ריו אביירטו. אבל הכי חשוב – נושאים שעולים בקבוצה דוחקים הצידה את הנושא ש"הכינותי מראש" וניתנת להם התייחסות מכבדת.

גם מגושמ/ת כמוני יכול/ה לרקוד?

התשובה המפתיעה היא שכן. הרי התחלת כבר ברחם כי רצית להתערסל מדופן לדופן, למתוח איברים, להתגלגל. אין קונצים ושטיקים. בעצם, אולי טריק פה ושם שיעזרו לך להתנועע בפשטות ולהתעלות על המגבלות (שבדרך כלל ממוקמות בראש…). הפטנט היחידי זה לשים את גיברת ביקורת בצד (קשה אש!), להסכים לצאת להרפתקה מרתקת בכל מפגש מחדש והרפתקאות זה לא רק להרפתקנים מדופלמים.

שמעתי שבריו אביירטו עושים מה שרוצים. זה נכון?

אם הכוונה לביטוי אישי ותחושת שחרור שמקנה הריקוד החופשי – יש להם  ה-מ-ו-ן  מקום. במקביל, יש כללים ששומרים על התנהלות נעימה, הקשבה מדוקדקת, התחשבות, שמירה וביטחון של כולנו. המוטו הוא שאנחנו כאן בשביל עצמנו וגם בשביל האחרים כי בריו אביירטו יש משמעות עמוקה לקבוצה.

בסוף אני אדע לרקוד?

אלף, מתי הסוף? מי ידע…
בית – אני לא מלמדת לרקוד. לא מלמדת פלמנקו, טנגו או ריקוד על מנוף. אני מזמינה למרחב מקבל ובטוח שבו אפשר לרקוד באופן הכי פשוט, אותנטי ולא מזייף. ואם בא לך לזייף אז כנראה שזה האותנטי שלך ברגע מסוים.
מה יכולה להבטיח? – שהרפרטואר התנועתי וההבעתי שלך יתרחב. וגם הלב…

אם אני לא רוצה להשתתף בתרגילים?

לתרגילים אני קוראת התנסויות והן בגדר הזמנות והצעות עדינות. רק לנו ידוע התפר הדק בין רתיעה והדיפה לבין סקרנות והיענות לאתגר. כך בכל הקשת הרחבה שהשיטה מציעה:  בתנועה, בשימוש בקול, במגע, באינטראקציות , במדיטציות.
ריו אביירטו היא שיטה שאינה כופה דבר כך שלא "צריך" ולא תתבקש/י לעשות שום דבר שלא מתאים לך ברגע נתון, מה עוד שלא חלה חובת השינון וההוכחה.
נכון כיף?

את עושה סדנאות במקומות אחרים בארץ?

בשמחה. בודקת מי הקהל הצמא, אם יש נושא ספציפי או אירוע מיוחד וכמה רחוק מוכנים להטיס אותי על פני הגלובוס…

את עושה סדנה של כמה מפגשים?

ברור. אני מאמינה גדולה בתהליך שבו הדבק הנוצר בקבוצה גם תומך בתהליך האישי שמעמיק במספר מפגשים ואם אפשרי – לאורך השנה.  .
בשביל איכות צריך כמות. כך בגידול ילדים, כך בהתפתחות בעזרת תנועה.

מה הכי משמח אותך?

  1. שאומרים לי שמחכים לשיעור בקוצר רוח במהלך כל השבוע. שזה המקום שבו מרגישים הכי שמחים ופתוחי לב וגוף.
  2. כאשר אני שמה לב לרגעים בהם הקבוצה לא צריכה אותי ואני מביטה בה מהצד בחיוך מתוק מרוח בחמאה מלוחה.