ברור לי שכדי להצטרף דווקא אל הפעילויות שאני מציעה מכל השפע שקיים, דרושה מידה של אמון בי ועל כך מראש תודתי הרבה. באמת. עבורי אמון זה פצע עבר, מאמינה שהחלמתי ממנו וכל מופע שלו נוגע בי עמוקות.
any how- כדי שלא תקבל/י שוק כשניפגש, גילפתי עבורך מספר פרטים חסויים עלי:
יש לי חברה פרופסור, שתי חברות שיש להן דוקטורט, חברה שסיימה בגיל 70 תואר ראשון אחרי עשר שנות לימוד, ואני כל מה שרציתי לפני שידעתי מה אעשה בחיי זה שעל המצבה שלי יהיה כתוב: פה נקברה B.A., לא משנה באיזה תחום.
את המשרה הראשונה שלי כמנחת קבוצות ריו אביירטו קיבלתי לאחר ריאיון במספרה, כשראשה של המראיינת היה עטוף בנייר כסף לשזירת פסים בשיערה.
פעם ישבתי לפגישת עבודה בבית קפה מול מישהי שרצתה להעסיק אותי. היא כל כך התלהבה מהטבעת החדשה שרכשתי יום קודם ממיכל נגרין שבאימפולסיביות חפה מכוונת שוחד הענקתי לה אותה במתנה.
את העבודה לא קיבלתי.
הגעגוע הכי עמוק שלי הוא לתחושת ביטחון אישי כפי שחוויתי רק בניו-זילנד ובאיסלנד.
אני חברותית למדי, סקרנית ואוהבת ליצור שיחה עם א.נשים זרים. העניין הוא שלפעמים גברים מפרשים עקום את החביבות וההתלהבות שלי.
כאשר אני קמה בבוקר מכווצת וכואבת, אני נזכרת שאני יכולה עדיין להרים רגל קדימה ולמעלה כאחת הברבורות מהאגם.
יום יום במקלחת, תחת זרם מים חמים, אני בודקת אם אני מגיעה עם כפות הידיים לרצפה כשכפות רגלי צמודות וברכי ישרות.
לפני שנים, בסוף שיעור ריו אביירטו ניגשה אלי משתתפת חדשה, הביטה עמוק בעיני כדי לבדוק אם החיוך שלי אמיתי. זה היה מביך.
במהלך סדנה לסטודנטיות לתנועה לגיל הרך שמתי לב שהן עסוקות בנראות שלהן, שמורכב להן לרקוד באופן משוחרר, שתרגילי המגע מרתיעים אותן.
ראיתי את עצמי בהן כשהייתי בגילן.
לפעמים אני חסרת טקט. יש לי את זה מאימא שלי ז"ל, שתהיה בריאה. הידיעה הזו לא מקלה עלי.
פעם הדבקתי מדבקה על הצד השמאלי של האוטו והיה כתוב עליה: "אני לא צועקת – זה הקול שלי". היא זיכתה אותי במלא צחוקים ותגובות מזדהות.
אני מתפעלת מרוח האדם כשהיא מתעלה על עצמה, מתרגלת סבלנות ואופטימיות כל החיים.
ברור לי שאם אפסיק לרקוד אחמיץ, אזדקן, אבול. לכן החלטתי להגמיש את מועד הפנסיה.
אחרי שנים של ייסורי מצפון היום אני מסכימה שהייתי בת טובה דייה, אני אימא וסבתא טובה דייה, וגם מנחה ומטפלת טובה דייה.
בהרחבה:
משנת 2004 אני מנחה סדנאות בתנועה בסטודיו, בטבע ובמים וגם מטפלת במים.
אש ומים הם שניים מתוך ארבעת היסודות הבסיסיים של החיים: האש היא היסוד החם, היצרי, היצירתי והתוסס ואילו המים הם היסוד העדין, המרגיע והזורם. שניהם חיים בתוכי ואת איכותם אני מבקשת לשאת על מגש התנועה, המוזיקה , המגע והקול.
אני מלווה א.נשים בתהליכי צמיחה אישית במסגרת קבוצתית תומכת, כזו שמאפשרת ביטוי, שמחה, שחרור והקלה על כאבי גוף ולב ויצירת חברויות הדוקות.
זה קורה בסטודיו, בטבע ובמים, בקבוצות קבועות, בסדנאות וב "קייטנות לנשים שאוהבות לרקוד", בארץ ובחו"ל.
הנטייה שלי היא לשלב בהקשבה ובהתאמה, העמקה רצינית בחומרים שהחיים מזמנים לנו עם משחקי תנועה ומבט הומוריסטי שגורמים לשמחה, התבוננות מתגמלת, חיבור והתרוממות רוח.
בסיפוק אני מציינת את האדפטציה של ריו אביירטו למים (בבריכות טיפוליות), אותה יצרתי ומפתחת כל הזמן ובעיקר שמחה עם הסדנאות במים לנשות המשפחה.
(אפשר לקרוא עליהן כאן)
בנוסף, מנחי קבוצות ומטפלים בתחומי ידע שונים שיש להם זיקה לתנועה, יכולים להיעזר בי לצורך יצירת קרבה והוספת רובד גופני להטמעת התכנים בהם הם עוסקים. (כמו למשל: התמקדות, תקשורת מקרבת, גשטאלט, מטפלות בתנועה, מקהלות וכד')
בנוסף לריקוד ככלי ביטוי, גילוי וריפוי יש לי מערכת יחסים מתהדקת עם כתיבה.
אני כותבת כדי לבטא את עצמי (בדומה לתנועה), כדי לתעד דקויות של תהליכים, כדי לחשוב, לזכור בפרוטרוט ולהבין אותי ואת סיפורי החיים שמתרחשים סביבי. לתפוס חוויות חמקמקות שמבשילות לתובנות רעננות וגם את המתנה הזו אני מביאה לסטודיו בסדנאות של תנועה וכתיבה.
בנוסף, אפשר להיעזר בי בבניית קבוצה, בגיבושה, בשימורה ובהרחבת התכנים בהם היא עוסקת למען תחום ידע או מטרה משותפים (בדגש על מערכות בריאות, חברה וקהילה).
תהליך מרתק זה קורה בסטודיו, בטבע ובמים, בקבוצות קבועות ובסדנאות, ביוזמתי וגם ביוזמת אנשים פרטיים או מקבלי החלטות בארגונים.
ארבע תשוקות מניעות אותי:
* לתווך בין בני אדם לבין שיטת ריו אביירטו להעלאת מפלס השמחה ולהעמקת התפתחותם האישית והחברתית, תוך כדי שאני עצמי עושה דרך מרתקת ומתגמלת.
* לחבר בין א-נשים בעזרת טכניקות סמויות וגלויות ולהיות עדה לחברויות אמיצות שנרקמות גם מחוץ לסטודיו.
* לגרום למי שמשתתפים בקביעות לאהוב את עצמם כפי שהם.
* להקל על כאבי גוף ונפש, בסטודיו ובמים.
ה"אני מאמין" שלי:
אדם לא יכול לראות את האחר במובנה המלא של המילה אלא אם הוא לומד את עצמו והתנועה היא בלתי נפרדת מלמידה זו.
העבודה ההתפתחותית שאנחנו עושים באופן אישי משפיעה על מערכות היחסים שלנו ועל צמיחתנו המקצועית.
זהו ניסיון חיי, ככה זה עובד עבורי.
כאשר הגוף מוזמן לומר את דברו, כאשר מתרחשת היכרות פנימית עמוקה ובמקביל נרקמים יחסי קרבה,
חברות וזוגיות במסגרת המפגשים– אני מתמוגגת.
כשאוירה בין עמיתים בארגון מתרככת ונעשית קשובה יותר– אני מצדיעה למקבלי ההחלטות שבחרו בריו אביירטו
כשפה מקרבת.
ריו אביירטו היא חוויה שמורכב לתארה במילים. קליק על הקישור הזה יבהיר אותה.
אני פתוחה לשיתופי פעולה שמדליקים אותי ומוצאת שהתרגום של תכנים קוגנטיביים לשפת הגוף הוא מרתק,
מרגש ובעיקר אפקטיבי, לעתים יותר מצרור מילים.
בשיעורים ובסדנאות אני מתרגמת את חומרי החיים העסיסיים לשפת הגוף הבלתי נפרדת מתהליכי ביטוי, גילוי
וריפוי עצמי.
את הסיפוק והמשמעות אני שואבת ממי שמעידים על אהבה והכרת תודה לעצמם, על שינוי מרענן בחייהם,
בין אם מינורי או כזה שהופך עולמות, כפי שאני חווה בחיי.כאשר שואלים אותי למה בחרתי לשלב בחיי את שיטת
ריו אביירטו ומה יצא לי ממנה- זו תשובתי החלקית:
סרטון 1
סרטון 2
אני מתחייבת:
השכלה ולמידה תומכת
תודות למורי המסע שלי
כיון שיש לי יותר חורים מאשר השכלה, אני גאה לציין את מקורות ההשראה שלי, בעיקר
את המורים הטובים ביותר בתחומם, אלה שהיו ויש לי במהלך דרכי האישית והמקצועית
בתחומי ידע וטיפול שונים.
חשובה לי ההלימה בין אישיותם ומהות השיטה ואני גאה להציג אותם בחלון הראווה שלי.
קליק על כל שם יוביל אליהם.
למייסדת השיטה מריה אדלה פלקוס ז"ל, על החזון, הנחישות וההתמדה להיות פורצת דרך בזמנה
(שנות ה-60), להפיץ את ריו אביירטו בעולם ולקבוע את המרכז הבינלאומי בבואנוס איירס, ארגנטינה. .
לבעלת החזון והאומץ שהעלתה את ריו אביירטו מארגנטינה ארצה, בעלת האינטואיציה החדה –
אסטרז'ה גבירוביץ'.
אריה בורשטיין – כוריאוגרף ומורה מוכשר לתנועה ולאימפרוביזציה שהפגיש אותי לראשונה
עם תנועה שמתחילה מהתגוללות מתפנקת על רצפת הסטודיו.
יעל ברקאי – תנועה אותנטית. הקימה ולימדה במסלול להכשרת מטפלים בתנועה בסמינר הקיבוצים.
נדיבה מעין כמוה. על ידי הדוגמא האישית שהיא, למדתי להניח עין רואה על כל אחד ואחת בקבוצה.
בסרטון הזה היא משוחחת על תמצית השיטה עם אילנית תדמור, שגם אצלה עשיתי כברת דרך.
יהודית פירסט – התמקדות חברתית .
אלופה נקודה קום. ריו אביירטו היא שיטה חברתית שאחד מאבני היסוד היא הקבוצתיות. מיודית למדתי
לדייק ולדקק ואז לתבל בתנועה אהובת נפשי.
רוני ויינברגר – תקשורת מקרבת.
מורה בחסד. בהיר, קשוב ובור ללא תחתית של ידע שהוא מחלק לכל דורש. נשענת בתענוג על קלפי הצרכים והרגשות שיצר.
סמדר אימור- אינטגרצית קול ותנועה שמעמיקה עבורי את הכלי הריפויי הזה שהוא אחד היסודות של ריו אביירטו.
רות בן אשר, מומחית לטראומות טרום לידה ולידה: "הגוף זוכר". פסיכולוגית שמטפלת גם במים, אשר לימדה אותי לשנן
שוב ושוב את אותו קורס במים וגם אתיקה מקצועית מהי.
שנטאם וארג'נה – שתי מורות מצויינות ל- water dance. מהן למדתי להאריך כמו מסטיק
את הנשימה שלי מתחת למים.
ממי למדתי מה בנוגע לכתיבה
יעל צבעוני– על צניעות, נדיבות ואיך יוצרים בחוכמה קהילה כותבת ומפרה.
רוני גלבפיש – שכתיבה זו מלאכה ופרקטיקה בלי קשר למוזה, בעיקר כאשר היא מתבוששת לנחות על המקלדת שלי.
רות עפרוני – שיש מי שצוחקת יותר ממני, שלא יזיק לי להיות יותר נועזת וש"טרו סטורי" זה בדיוק החומר שאני אוהבת לכתוב כי אני לא יודעת להמציא.
מעיין רוגל – שאכן יש כפתורים כאלה שנקראים "המכניקה של הרגש"
תמר מור סלע – השראה לכתוב גוף ולתרגם לתנועה, ולהיפך.
הזמנה
אם משהו מכל זה מדליק לך גיץ בעיניים וכדי שההיכרות שלנו תהיה הדדית, מונח כאן
לינק הרשמה לניוזלטר שמופיע אחת לחודש/ חודש וחצי.
אשמח אם יהיה בו או באחת ההצעות שבאתר ערך עבורך.
זו הזמנה להשארת פרטים ולקבלת שיעור היכרות חינמי או טיפול במים בהנחה.