שיתופים מהסטודיו

תמיד אשמור מקום בלבי לחלק שלך בעיצוב חיי בתקופה בה שהיתי במחיצתך
כבר אמרתי לך לא פעם על תרומתך לגיבוש חלקים שונים באישיותי ותפיסת חיי
תודה עמוקה

דליה שמואלי

מכל עיסוקי הרבים כאשר שואלים אותי: מה את עושה? אני הכי גאה לומר שאני רוקדת ריו אביירטו. במסגרת ה"עבודה על עצמי" שאני עושה כאן עם ולמרות הגוף הכואב שלי והמאמץ להגיע מנתניה, אני מגיעה לגבהים של שחרור שלא מכירה משום מקום אחר.

אסתי גונן

זה המקום היחידי שמחייכים בו. ביום יום אני כמעט לא רואה אנשים מחייכים סביבי.
זה גם המקום היחידי שאין בו תחרות. לא צריך להצטיין. אפילו במקהלה בה אני שרה יש תחרות.
כאן את מתמלאת. לא מתכלית!

תיקי פארי

כשהייתי ילדה חלמתי שאני עפה. זה קורה לי גם כאן. זה המקום בו אני יוצאת מתוך עצמי כאילו משהו פותח אותי ואני מרחפת. לוקח זמן לחזור לאדמה. חוץ מזה שכאן צוחקים בלי לעשות חשבון!

אירית צפתי

התובנות כאן מגיעות מהר יותר דרך הגוף מאשר דרך השכל. עזבי שאני חוזרת להיות ילדה עם כל המשחקים שאנחנו משחקות.

שרה וובר

באתי לכאן כדי לזכור את עצמי וגם כדי לשכוח את עצמי.
חיפשתי היכן לרקוד חופשי כי אין מקומות כאלה ונשארתי גם בגלל הקבוצה שמאד יקרה לליבי.

לילי קפלן

תחושה שיש פנאי במובן של פניות נפשית – מין ניחותא כזו. יש זמן להקשיב ולא צריך להצטיין. איזו הקלה…
כל שיעור הוא שיעור לחיים.

אילנה מלחי

החיים שלי מאד אינטנסיביים וכאן אני מרגישה מחובקת מהרגע שנכנסת לסטודיו. השיעור שלי מתחיל למעשה ערב קודם ומחזיק אותי כל השבוע.

טליה האזה

הגעתי לריו אביירטו בדיוק בצומת בין קריירה תובענית ותחרותית לבין יציאה לגמלאות והרגשתי כמו פתח של מנהרה לחיים אחרים. התחלתי לנשום.

ליאורה גרטי

שיתופים מקבוצת גמלאיות:
* אני והגוף שלי מאד שמחים לבוא לכאן (אליה דגן)

* לא היתה לי ממש ילדות וכאן אני זוכה בה מחדש ומרוויחה בגדול. (חיה רשף)

* התנועה המוכתבת היא כמו טיול למקום חדש, שונה מהרגיל. (רחל שיבר)

* אחרי הרבה שנים הרווחתי את החופש שלי ואני חוגגת אותו כאן כל שבוע (רחל גטיניו)

בתום סדנה משפחתית במים:
החוויה היתה מרפא לגוף, לנפש ובעיקר לנשמה! ישנתי כמו תינוקת. כבת יחידה להורים יוצאי שואה אני נרגשת במיוחד מהסדנה עם הכלות והנכדות כי אני זו שיצרתי את השושלת.
בתמצית: התעלות.
את רונית, בן אדם שנועד לתת, לגעת, לרגש מבפנים ממקומות הכי עמוקים.