רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

    מרבד הקסמים

    כאשר אילנית תדמור אמרה לי בטלפון שיש לה מלא דברים לסחוב לא תיארתי לעצמי שהמלא הזה כולל שטיח.
    על הספסל בפתח הסטודיו היה מגולגל שטיח אדום דל שומן והיא ליטפה אותו בחיבה כאילו היה סנופי הכלבלב.
    לא פענחתי שום רמז של מוצא תימני ולא הבנתי איך מרבד הקסמים הזה קשור לסדנה.
    רק בסולו שלה נגלה הדבר.
    היא ציינה שכמו שהבית והמשפחה שבנתה הם עבורה עוגן, כך משמש השטיח עוגן לרקוד עליו ובמקביל מהווה
    גם מגבלה בגלל הגבולות שהוא מציב.
    כך באופן מקורי המחישה לנו בדיוק את מה שאמרה בהנחיות הצבעוניות שלה כשרקדנו.
    אילנית היא רקדנית-יוצרת-מורה רבת מילים שופעות ניסיון, והפיצוח המילולי העשיר והחכם שלה את האימפרוביזציה,
    מותח את גבולות האלתור התנועתי.
    בדומה מאד לשיטת ריו אביירטו שמיועדת בעיקר למי שאינם מתכוונים לפצוח בקריירה ולרקוד עם כוכבים אלא כמהים
    להפיח תנועה בגוף ובנשמה, הניסוחים שלה עוזרים להבין למה זה עובד כמו שזה עובד.נותר לקוות שאכן מיומנות האלתור תחלחל לחיינו גם מחוץ לסטודיו, גם מעבר למרבד הקסמים.
    מתוך "זה לא מופע מחול": https://bit.ly/3IufZAx
    אני ממליצה בחום להקשיב לה בפרק מתוך פודקאסט שאהוב עלי:

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    אהבת את הפוסט? 

    שתף בפייסבק

    בטח יעניין אותך לקרוא

    שארית חיי

    אני, רונית אידלמן לבית ברנר, בתם של אלפרד-נתן ברנר מוינה ורחל לבית פריזם מוופטל שבגרמניה, מכריזה בזאת שאני בת 70! זהו, כבר לא שומעים את

    המשך קריאה

    תקוה בתקופה חסרת תקוה

      שמש שציירה מורה בחצר ביה"ס עבור מי שזקוק/ה לחיבוק כאשר שמתי לב שקשה לי לאחרונה להחזיק בתקווה הבנתי שאני בצרות צרורות. מסביבי מתחוללות טרגדיות

    המשך קריאה

    מכתב לסטודנטית במסלול ההכשרה

    לקראת פתיחת מסלול ההכשרה של ריו אביירטו קיבלנו ברכות ממרכזים בעולם וההתרגשות גאתה. זה מה שכתבתי לסטודנטית שאני עדיין לא מכירה. היא תקבל זאת בתוך

    המשך קריאה