זמן-מה לפני שפרצה גיברת קורונה עשיתי זאת: עם פרפרים בבטן, טלפנתי לרננה רז. הפרפרים פרפרו כי לא פשוט לי להציע הצעות ולהחליף רעיונות דרך מתווכים מדומיינים ורציתי לשוחח איתה אישית. הצליח לי.
סיפרתי לה שאני זוכרת שצפיתי בה לפני שנים רבות במופע בלתי נשכח שלה אבל לא זוכרת את שמו (יופי של התחלת שיחה רצינית!) ולא ציינתי שהכי הרשים אותי שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי רקדנית שמנמנה מתגלגלת על הרצפה ורוקדת בגמישות מטורפת כשהיא לבושה במכנסיים קצרים עם גומי כמו שהיו לי כשהייתי בת שבע.
שיתפתי אותה בכך שאני עוקבת אחריה מתוך סקרנות רבה ושריו אביירטו היא שיטת התפתחות אישית בתנועה שלא נועדה דווקא לרקדנים אלא לדלת העם האוהבת של הריקוד. שהתנועה האסתטית המוקפדת היא לא העניין, שאנחנו משתמשים בעולם החוויות שלנו, בתכנים שנוגעים ברוחניות מעשית (זה לא תחילתו של מאמר אז אל תברחו לי מכאן) ושאנחנו מקבלים רישיון להשתטות שאין דבר כזה.
ואז קורונה וכאלה והכל היה על הולד. גם יחסנו שזה אך הבקיעו. רק כשעמדתי מול המיצג היפהפה שלה בביאנלה לאומנות- נזכרתי ששווה לחדש את הקשר.
למה רננה רז מרתקת אותי?
כי היא רקדנית לא שגרתית ששולחת זרועותיה לכל קריאה שמושכת את תשומת ליבה.
כי היא גם שחקנית, כוריאוגרפית, חוקרת סקרנית ויוצרת מרתקת שממציאה טכניקות מקוריות להבעה.
כי לצפות בה ולהאזין לה זה לקלף קליפות מעצמי.
אולי הכי קל לזכור את פניה המחורצות מ"ישראל מתייבשת" אבל טרסט מי: היא רוקדת מקסים וכאקטיביסטית ערה חופנת גופה עמוק בשלל נושאים.
למה אני מזמינה אתכן/ם למפגש איתה? (שישי בוקר, ה 30.4.21, פרטים בקליק כאן)
אלף, כי זה יהיה כיף ושינוי מרענן לרקוד איתה. בית, כי זה אחרת לשבת בשורה ארבע מול הבמה בהיכל התרבות ולצפות במופע מחול של הרקדנית המפורסמת והמוכשרת ואפילו לנסות לפענח מה הרעיון מאחורי היצירה מאשר להכיר מקרוב את המנוע שהיא, את המניעים שמאחורי הפרסונה והיצירה, את הנושאים שמגניבים אותה לעסוק בהם דרך התנועה וזהו – יותר אנ'לא מגלה!
סרטונצ'יק מתוך המופע "16 מיתרים וגוף אחד"