לרקוד- לצרוח- להתפלל במים

 

י

יומולדת עגול מאד ואין לי אף תמונה של תנועה בסלון הביתי. איך קרה?!?
זוועות!
עם טונות אופטימיות נסעתי לצלם הבית האגדי של להקת בת שבע- Gadi Dagon, לא פחות. אחרי שסיימתי להתעלף, גם מהיופי של הצילומים שנשקפו מכל קירות הדירה וגם מהמחירים (שמגיעים לו, אין ויכוח), החלטתי שאם אין אני לי מי לי ואצטלם בעצמי.

בבליינד דייט מהמוצלחים בחיי פגשתי את הצלמת Maya Havkin . עבורה הבקשה שלי לרקוד במים היתה אתגר ועבורי הגשמת משאלת לב.
נסעתי לתל אביב. ברחוב אלנבי השנוא עלי טמון סטודיו של מורה לריקוד מזרחי בו היא מוכרת ומשכירה שלל שמלות ותכשיטים שמיועדים לרקדניות בטן.
רציתי ללבוש שמלה שופעת בד ומחשוף, הכי רחוקה מהסגנון שלי.

300 תמונות, מעל ומתחת למים, שצולמו בבריכה טיפולית מזויות שונות. הרגשתי בטוחה, מוגנת ומשועשעת.
היו שם רגעי גילוי מפתיעים, התפרצות של העזה, אתגר, משחקיות, עליצות.
מאיה אמרה שמעל המים כמעט ולא נשמעתי אבל אני זוכרת אותי שרה וגם את גוון הקול שלי צורח מתחת למים. וואוו כמה צרחתי!
בעודי מתלבטת האם הוא ערב או צורם, קולני או שקט, נחוש ושלוח בפולסים קצרים או ארוך וזורם כמשיכת מכחול- הכתה בי הידיעה שמתחת למים קורה משהו חדש ורק עובדה זו בלבד גרמה לי שמחה.
חייכתי בלב פנימה.

ניסית פעם לדבר מתחת למים?
להתפלל, לשיר, לצעוק, לצרוח?
זה מאתגר, מפתיע, משעשע, מרגש, משחרר ברמות על.

מוזמנ/ת להתנסות מיוחדת זו במים (תקבלי אטם לאף) אליה אפשר למסוך מדיטציה ותנועה עם מוזיקה בהתאמה.
מתאים לסדנת נשים ו/או לטיפול אישי.

אהבת את המאמר ?    

שתף בפייסבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

עבודת פרך

  להצטלם תמונת פורטרט כשאני רוקדת זו ממש עבודת פרך. אם חשבתי שזה כיף אז זה לא. בהתחלה הבנתי שיש צורך בתמונות פנים ושלחתי שתיים

המשך קריאה

את צוחקת עלי?

ביום ההוא בת הזוג שלי לתרגיל היתה מורה למחול לשעבר, שם דבר בתחום שלה, מרצה בכירה באחד הסמינרים הידועים. אני הייתי מנחת ריו אביירטו צעירת

המשך קריאה