14 שנים – תקשיבו טוב – 14 שנים כל שבוע ביום רביעי, מגיעה רחל לסטודיו עם שני פרחים: אחד מלאכותי בשיערה ואחד מלבלב בידה, עבורי.
היא מניחה את המלבלב בשקט בצד המחשב וחומקת לתרגילי החימום.
לפעמים יש לפרח ניחוח משכר, לפעמים הוא נטול, יש והוא אצילי וטוב מראה במיוחד ויש שהוא פושטי ונדוש.
יש והוא יושב בדד בראש ענף ויש שהוא חלק ממופע של קנוקנות.
היא גוזמת אותו רענן מגינתה או קוטפת מגדר חיה בדרכה לשיעור, העיקר להגיע עם פרח טרי ביד בפתחו של יום.
צבעם של הפרחים משתנה אבל ריח האהבה שלה נשאר בעינו.
לעתים, בתום השיעור, אנחנו מעבירות מיד ליד במעגל ורד גדול מימדים, שואפות את ריחו המשכר ומשתפות במילה שהיא תרכיז של מה שעלה במהלך המפגש.
ייתכן וכבר התרגלתי למחווה פשוטה זו אבל אז אני מזכירה לעצמי להתפעל שוב מתשומת הלב המופלאה ולהעריך אותה מחדש כל שבוע.
