הקדמה מזווית אישית
מדיטציה תנועתית נועדה למי שהתגברו על שלב ההסתייגות ממדיטציה אך מתקשים למדוט בישיבה ללא תזוזה
ולאורך זמן (כמוני) ויש להן/ם זיקה לתנועה.
נדמה לי שעבור מי שחווים כאב גופני בגב, בברכיים, במפתח האגן, מתח ואי שקט ברמה גבוהה ובכל זאת רוצים
למדוט- זו אופציה מופלאה. אושו ומלומדים אחרים הבינו זאת כמובן הרבה לפני, פיתחו מדיטציות מותאמות לאדם
המערבי ועל כך נתונה להם תודתי.

בגוף שלי אני מבינה. למדתי דרך הכאב ואי השקט המטריד. עם השנים למדתי לא להילחם בעצמי, להיענות לפרקי
הזמן השקט בישיבה או בשכיבה ובמקביל להתמוגג מסוגי המדיטציה המאפשרים לי תנועה מדיטטיבית, כזו שחוזרת
על עצמה לאורך זמן, בלי ועם מוזיקה, כי תנועה היא בבת גופי ונשמתי.
ניסיוני עם א-נשים לימד אותי שאני לא לבד והתגובות עודדו אותי לשלב בשיעורי ריו אביירטו טכניקות מדיטטיביות-תנועתיות
פשוטות. מדיטציה היא עולם ומלואו, יש לה מטרות מגוונות והיא נותנת מענה על צרכים שונים. העובדה שאצל חלק מהאנשים
היא מעוררת אנטגוניזם מאתגרת אותי לאפשר חוויה שונה.

ההזמנה שלי היא להסיט הצידה דעות והנחות מוקדמות שיש לנו על עצמנו או על ערך המדיטציה עבורנו ולאפשר התנסויות
בלי יומרה לשינוי נכסף מיידי. להסכים לא לדעת למפרע איך נגיב ואיזו השפעה של התרגול יהיה עלינו.

אני לא מורה למדיטציה באופן המסורתי וזו אינה הזהות המקצועית שלי.
אני מאפשרת ביטוי, גילוי והתפתחות באמצעות תנועה בשיטת ריו אביירטו ובתוך המארג של גוף- נפש- רוח
משתלבת לה בטבעיות המדיטציה התנועתית.
אני עושה זאת על פי הטכניקות שלמדתי בידיעה שהן טיפה באוקיינוס, וגם לומדת ומפתחת כל הזמן על פי ההעדפות האישיות
שלי ומאמינה שהן מתאימות גם למי שדומים לי באופן שבו הם רוצים למדוט.

בכל מפגש של מדיטציה תנועתית אנחנו מתחילים בחימום של הגוף וממשיכים עם מספר טכניקות שמתאימות גם לתרגול בבית.
לרוב הן מלוות במוזיקה ומנטרות ולקינוח אנחנו מאפשרים לעצמנו הרפיה שקטה שהיא עצמה מיומנות לא פשוטה.

בכל היופי הזה אפשר להתנסות בבית, בסטודיו, בטבע וגם במים.
ההנחיות כאן הן בלשון נקבה אבל כמובן מיועדות גם לגברים. גם ברור שההצעות כאן הן טיפה בים. 

מדיטציה בהליכה:

תראו מה חיכה לי ב"מואה": צעידה בתוך מנדלת אבנים.

זו לא שוטטות ולא הליכת חלונות ראווה: בוחרים מסלול קווי או ספירלי ומתמידים בו, הלוך וחזור.
הנה כמה אופציות שהמשותף להן היא החזרתיות. היא זו שמעסיקה את תשומת הלב שלנו ואת המוטוריקה ומשקיטה את המיינד:

• הליכה ברגליים יחפות (מומלץ!). בוחרים מסלול חף ממכשולים בבית/במרפסת/ בגינה. אין צורך במרחב גדול.
  מניחים רגל לפני רגל, עקב בצד אגודל. הליכה איטית היא יותר מורכבת ממהירה, היא בדרך כלל פחות טבעית לנו ודורשת
  שמירה על שיווי המשקל.
  זו הזמנה להפנות קודם כל את תשומת הלב לתחושות הגוף: למגע עם הרצפה/ שטיח / מחצלת / אדמה / בטון וכד'.
  לטמפרטורה שבמרחב, למשב רוח על העור החשוף. להיות בנוכחות עם הפרטים.
  רק אחר כך לשים לב מה צריך כדי לגייס את הגוף שלא יימעד: אולי לכנס את מרכז הגוף, לשלוח מבט לרחוק, לצמוח מעלה.
  מה עוד?
• התמקדו בכפות הרגליים. צעדו מבלי לחשוב על דבר מלבד על הצעד הבא שלכם, רגל אחר רגל במשך 15 דקות.
  עקב – גשר כף הרגל ובהונות, וחוזר חלילה.
• התמקדו בנשימה. הרימו את הראש ויישרו את הגב, מבט נעוץ קדימה בנקודת מרוחקת, לא בקרקע. צעדו תוך כדי נשימות
  ארוכות ומלאות.
  בכל שאיפה דמיינו שאתם ממלאים את הגוף שלכם באנרגיה ובכוח, ותנו להרגשה הזו לסחוף אתכם.
  4 צעדים לשאיפה – 4 לנשיפה.
  4 צעדים לשאיפה – 6 / 8 לנשיפה, כדי להאריך את זמן ההתרוקנות מאויר.
• אפשר לצעוד באותו אופן אבל להוסיף הרמת זרועות איטית מהצדדים לכיוון מעלה, מעל הראש. בנשיפה הורדה איטית
  שלהן חזרה לצידי הגוף.
• לצעוד ארבעה צעדים קדימה, לספור עד ארבע ולהסתובב סיבוב מלא על המקום, שוב ארבעה צעדים קדימה, שוב סיבוב
  על המקום וחוזר חלילה.
  להתחיל עם סיבוב לצד שיותר טבעי לנו, כך כמה פעמים. לעבור לסיבוב לצד שפחות טבעי לנו, גם כמה פעמים.
• המשיכו לצעוד באופן טבעי ודברו לעצמכן/ם. נשמו אוויר ונסו לתת למחשבות לצאת לכם מהפה. ממש במילים.
  (אם עושים זאת בקבוצה יש להתרחק קצת מהשאר כדי לכבד את המרחב האישי).
  אפשר להפנות תשומת לב לנושא מסוים שמעסיק. לשאול שאלה שקשורה אליו.
  לאחר 10 דקות של הליכה, אולי תגלו שידעתם את התשובה כל הזמן, רק הייתם צריכים לומר אותה לעצמכן/ם.

מדיטציה בתנועה מלווה במוזיקה (חשוב לבחור קטעי מוזיקה של שבע דקות ומעלה):
1. חזרה מדיטטיבית על תנועה או מספר תנועות שחוזרות על עצמן. עצם ההתמקדות בהן מייצרת הסחת דעת
ממחשבות מטרידות ושקט פנימי. זה דורש ומפתח מיומנויות של התמקדות, סבלנות והתמדה בפרק הזמן שמתאפשר.
אם בכל זאת הדעת מוסחת- לא נורא. אפשר לעצור ולהתארגן מחדש.

• לבחור תנועה אחת או שתיים ואיתן להתמיד לאורך כל הקטע המוזיקלי שמותאם, ללא קישוטי תנועות נוספות.
• עמידה בפיסוק נוח וגלגול כפות הידיים מול העיניים תוך כדי מגנוט המבט לתנועה הסיבובית.
• מדיטציה סופית. (הרחבה בהמשך הדף)

2. מדיטציה תנועתית בעזרת דמיון
*  נניח שבמרכז כף ידך טמונה קשת ססגונית ויפהפייה כמו שקשתות יודעות להיות. נמגנט את המבט שלנו אליה
ולצלילי מוזיקה עדינה ניתן לה למשוך אותנו אחריה לכיוונים ומישורים שונים. ניתן לגוף לנהות אחר התנועה.
אפשר לאמץ את אותו רעיון כשהמעקב הוא אחר נוצה. אפשר לנשוף עליה, לתת לה להוביל את התנועה שלנו
כאילו היתה יישות נפרדת מאיתנו ובתנאי שלא תנשור לקרקע.

* עמידה בפיסוק נוח, שתי זרועות פרושות לצדדים, הקיפ/י עצמך במעגל כאילו את/ה משרטט/ת אותו בעזרת מחוגה.
זה יהיה הבסיס והקוטר לכדור שייווצר, זה שיש לו נפח ויהיה לדקות הבאות כדור ההגנה שלך.
עצמי את עינייך ודמייני עצמך עטופה רק בטוב, רק במה ובמי שגורמים לך שקט, רגיעה, שמחה, תקווה, סיפוק.
התחילי להתנועע בתנועה פנימית מינורית כמעט בלתי נראית לעיניים חיצוניות והגדילי אותה בהדרגה לכל הכיוונים.
מלאי את הכדור בתנועה רכה וזורמת. דמייני את השקיפות או הצבע של הכדור, אולי הצבעים מתחלפים. אם הוא
גמיש- הרחיבי את הגבולות שלו.
לקראת סיום הקטיני את התנועה בהדרגה ועמדי בשקט וללא תזוזה עוד זמן-מה.
בילוי נעים עם עצמך.