מתוך הידע, הניסיון והמשובים החמים שהצטברו במשך השנים מוצעות כאן התנסויות לעבודה פרטנית ובזוגות, בבית, בחצר.
הן טיפה בים האפשרויות ומיועדות למי שאוהבים לרקוד בהנאה, ללא יומרה וחובת ההוכחה.
זו גם הזמנה למנחי קבוצות בתחומי ידע שונים לעשות בהם שימוש.

המלצה מקדימה: לרקוד עם ולמרות הכאב.
להתחבר לתנועה בעדינות, לא למהר: לחוש בגוף איך והיכן היא מתעוררת בהדרגה מבפנים ואז מראה פניה החוצה.
אפשר בישיבה או בשכיבה והעיקר- במידת היכולת המוגבלת.
להיצמד למינון ולקצב שמתאימים, לקחת הפוגות כשצריך לנוח, לא לתת למוזיקה לכפות את הקצב שלה אם זה לא מתאים.
לשים לב שהרבה פעמים אפשר באותו קטע מוזיקלי למצוא שני סוגי קצב.
לא לוותר למקום הכואב שאוטומטית מכווץ את הגוף, גם אם הוא עיקש.

אפשר לפנות אלי עם בקשה להמלצה על מוזיקה.

הכנה לפני שמתחילים:

  • ללבוש לבוש נוח לתנועה, להסיר תכשיטים כבדים ולרקוד יחפים.
    למי שיש בעיה אורתופדית מומלץ לרקוד עם נעלי ריקוד קלות וגמישות, לא נעלי התעמלות.
    חשוב לאפשר לכל הגוף להתנועע, גם למקומות הנידחים…
  • שימוש במרחב מאוורר ונוח לתנועה: במרפסת / בגינה / בסלון שאין בו מכשולים.
  • המלצה לוהטת: להשמיע מוזיקה שאוהבים שתתמוך בתרגילים ותעסה את שריר החיוניות והשמחה.
  • להקצות לריקוד זמן.
    זמן לחימום, להנאה, לעיכול, להרפיה. עדיף התנסות אחת באורך מלא מאשר כמה דחוקות ודחוסות.
  • להזמין את מי שאוהבים לריקוד משותף!

התנסות 1

עמידת מוצא: רגליים בפישוק ברוחב האגן כאשר כפות הרגליים מקבילות והבהונות מופנות קדימה. הברכיים לא נעולות.
1. להפנות את תשומת הלב לפנים: להרחיק את הלסתות זו מזו, ליישר את הגבות, להרפות את שרירי הפנים והלשון.
לשים לב לנשימה: לתחושת ולרחש האויר הזורם דרך הנחיריים והפה.
2. תוך כדי שאיפת אויר יש לקפוץ את אגרופים חזק חזק כך שפרקי האצבעות ילבינו. להחזיק את האויר הטרי שנכנס.

בהדרגה – מילימטר אחר מילימטר –  לנשוף אותו החוצה, להרפות ולהחזיר את כף היד לגודלה הטבעי.
בשני המצבים לשים לב לתחושות החולפות בגוף. להשפעת הכיווץ וההרפיה לא רק על האגרופים עצמם
אלא גם על הפנים, הזרועות, השכמות ושאר המקומות הרחוקים ממקור הכיווץ.
יש לחזור על התרגיל כמה פעמים.

התרגיל יכול להיות בעל משמעות עמוקה יותר אם נבצע אותו שוב כאשר בחרנו מראש נושא שמטריד אותנו,
דילמה שמעסיקה, עניין לא גמור
ונדמיין שאנחנו טומנים אותו בכפות ידנו ואז קומצים אותן לאגרופים ומשחררים.
שוב לשאוף שאיפה ארוכה ולמתוח את האצבעות, כולל את "קרומי הברווז" ביניהן. להישאר בפאוזה= אחזקה של השאיפה.
לשים לב לתחושת עקצוץ בכפות הידיים. לשים לב לתחושות בשאר הגוף.
לנשוף נשיפה מאד איטית ולהחזיר את כפות הידיים לגודלן הטבעי. שוב לשים לב לתחושות.
לשחרר את כפות הידיים, לאפשר לפרקי האצבעות לנוע החופשיות .

להניע את מפרקי כפות הידיים, להוסיף תנועה למרפקים /לכתפיים / לשכמות . להניע את כל הגוף בהדרגה ובעדינות כפי
שמתאים לנו ברגע זה.
להזכיר לעצמנו לשאוף ולנשוף תוך כדי תנועה.

התנסות 2

  • להתנועע כאשר הזרועות מתוות תנועות קוויות, נחושות וחותכות את האויר ממרכז הגוף החוצה וחזרה. כך לכל הכיוונים.
    לשים לב לתחושות העולות בגוף.
  • כנ"ל כאשר התנועות קשתיות, עגולות וזורמות. שוב לשים לב לתחושות העולות בגוף.

לבדוק מה יותר מתאים ונעים ברגע זה. שימו לב אם עולות אסוציאציות של דפוסי התנהגות מוכרים.

לסיום, מזגו את שני סוגי התנועה לריקוד אחד.

התנסות 3 – טראנס  

טראנס הוא ריקוד עתיק, פולחני וריפויי שחוצה תרבויות.
לצלילי מוזיקה אינטנסיבית מעלה הריקוד את רמת האנרגיה בגוף עד לאקסטזה, עד לשיא.
בסיומו מומלץ לשכב על הגב כשהזרועות בצידי הגוף, במנוחה מלאה.

רוצים שקט ממחשבות? מעניינים טורדניים? רוצים שחרור ממתח שרירי? – נסו לרקוד טראנס.
זו הזמנה להתייחס לסוג זה של ריקוד כמו אל מדיטציה, מדיטציה תנועתית.
לרקוד בלי לתכנן את התנועות והצעדים, בלי השגחה וביקורת, בלי שליטה, בלי אחיזה.
לשקשק ולשחרר את כל הגוף, כולל את הפנים, הלחיים, השיער. לנענע את כל הנוזלים ולדמיין את האיברים הפנימיים
נהדפים בעליצות מדופן לדופן של מעטפת הגוף.
להניע את הגוף מבדל ציפורן הרגל עד ציצית שיער הראש.

לשחרר את הקול המבקש לצאת החוצה. אתם לבד. אין קהל.

מומלץ לעצום עיניים ולפקוח אותן לסירוגין ולשים לב להבדל: מתי נעים יותר, מתי משוחרר יותר…

מי שמתעייף – לא צריך להתרוצץ. אפשר לרקוד כשהרגליים נטועות במקום ושאר הגוף מתנועע.
אפשר אפילו בשכיבה. יהיה מעניין.

הקדישו לטראנס מינימום עשר דקות לבחון את השפעתו.

מוזיקה מתאימה לטעמי האישי:
תופים safri duo ; מוסיקה צוענית מוטרפת ; טראנס מועדונים  ; מוזיקת דיג'ירידו
tribal dance sunrise
אמיר יעקובי
brent lewis.

התנסות 4

כאשר עוברת עלינו תקופה פריכה של חולשה או משבר, כשאנחנו מתנדנדים בין אופטימיות לפסימיות והמצב הרגשי
מקרין על הגוף, ולהיפך – הגוף המוחלש משפיע על מצב רוחנו – נדמה שרק רגל אחת נושאת את כל כובד משקלנו.
אם יש לנו מזל ויש מי שנמצא לצידנו, בקשה ברורה שלנו כיצד אנחנו רוצים שיהיו איתנו, תקל על הושטת העזרה
והתמיכה כדי שנמשיך בתנועת החיים המשתנה.
כך זה מתרגם לתנועה ונראה בסטודיו:

https://www.youtube.com/shorts/PEmvKPYSoeE

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *