סיפור מהסטודיו: שונאת – אוהבת

אנחנו רוקדות לצלילי שיר עבר מוכר ועליז. "אני שונאת שונאת שונאת את השפה הגרמנית!" היא ממלמלת לעצמה בעודה ממשיכה לרקוד. גופה מתקשח, ותנועות ידיה נחרצות ונעשות תוקפניות וכועסות. צחוקה מלווה את האמירה הרצינית. הצחוק בגלל הקצב הסוחף של השיר המוכר שהיה להיט בזמנו והרצינות בגלל ההיסטוריה והסיפור המשפחתי. הניגודיות הזו משעשעת ומטלטלת אותה. אני מהופנטת […]

ויפאסנה

היום הראשון למדיטציית ויפאסנה = התבוננות צלולה. אולם נעים וחמים שעץ, במבוק, מזרונים כתומים, תאורה עמומה ובעיקר שתיקה עוטפים את היושבים בו. ישובה על הרצפה אני בונה טילי טילים של כריות: מתחתי, מצדדי ומאחורי- חת שתיים שלוש. גם כסא מרופד ליתר ביטחון, שמא אתחרט. מנסה שוב להיטיב את תנוחתי, ונושמת: שאיפה – פאוזה- נשיפה. כוונה מזוקקת וכנה יש בכל נשימה […]