עבודת פרך
להצטלם תמונת פורטרט כשאני רוקדת זו ממש עבודת פרך. אם חשבתי שזה כיף אז זה לא. בהתחלה הבנתי שיש צורך בתמונות פנים ושלחתי שתיים בהן מאד השתדלתי להיראות חמודה למרות שבדיוק סיימתי לריב עם עצמי כי באחת ראו את הקמטים בצוואר שלא היו שם שלשום ובשנייה אני צוחקת כמו פיתה קרועה וחן אומרת שאני […]
את צוחקת עלי?
ביום ההוא בת הזוג שלי לתרגיל היתה מורה למחול לשעבר, שם דבר בתחום שלה, מרצה בכירה באחד הסמינרים הידועים. אני הייתי מנחת ריו אביירטו צעירת וותק והיא פרשה אז לגמלאות והעניקה לעצמה את מתנת התנועה כשלא היא אחראית על המפגשים. כך אמרה. במהלך השיעורים היא נהגה להעיר לי בפני הקבוצה הערות בונות לטובתי, בטח לטובתי, […]
מה הקשר בין כדורסל לריו אביירטו?
הנהלות של קבוצות כדורסל וכדורגל מקבלות החלטות להעברת שחקן מקבוצה לקבוצה על סמך מצויינות. הוא יכול להיות כריזמטי, כובש, קולע, מוסר, מגן, חרוץ ומהווה דוגמה לחבריו בקבוצה. אבל הפרמטר של התאמה חברתית לקבוצה ותחושת שייכות עדיין מוזנח למדי למרות היותו מדד קריטי להצלחתו, להצלחתה ולהצלחת המאמן. מאמן שאינו מפנה תשומת לב לכל שחקן, ליחסים הבין-אישיים […]
אלתור כפרקטיקת חיים – אילנית תדמור ואיתי מאוטנר
אילנית תדמור היא יוצרת ומורה בתחומי המחול, האלתור בתנועה והקונטקט-אימפרוביזציה. היא חוקרת, מרצה ומשתתפת בפרויקטים מיוחדים שעוסקים בתנועה כדרך לחבר בין א.נשים להקטנת ניכור. איתי מאוטנר הוא מנהל אומנותי רב פעלים ומוערך, עושה תרבות גבוהה להמונים מתוך הבנה בסיסית שתרבות היא אחד הדברים היחידים לדבריו שיכולים להזיז משהו אצלנו. איתי היה תלמיד של אילנית […]
(גם) כך נראה אלתור
יום שישי בבוקר. מזג אויר נהדר, הכל מאורגן לכיתת האמן שתתחיל או טו טו ב- 11:45. רשימת המשתתפותים סגורה, כולן קיבלו הנחיות, זוג שואל אותי בווטצאפ של הרגע האחרון האם עדיין אפשר להצטרף, אני מוודאת שיש כבל נוסף למערכת השמע, לוח עם שלט מכווין לסטודיו. זוטות של הרגע האחרון. 08:00 סהר מתקשר. חושבת לעצמי: […]
המתמידנית
14 שנים – תקשיבו טוב – 14 שנים כל שבוע ביום רביעי, מגיעה רחל לסטודיו עם שני פרחים: אחד מלאכותי בשיערה ואחד מלבלב בידה, עבורי. היא מניחה את המלבלב בשקט בצד המחשב וחומקת לתרגילי החימום. לפעמים יש לפרח ניחוח משכר, לפעמים הוא נטול, יש והוא אצילי וטוב מראה במיוחד ויש שהוא פושטי ונדוש. יש והוא […]
סיפור מהסטודיו: שונאת – אוהבת
אנחנו רוקדות לצלילי שיר עבר מוכר ועליז. "אני שונאת שונאת שונאת את השפה הגרמנית!" היא ממלמלת לעצמה בעודה ממשיכה לרקוד. גופה מתקשח, ותנועות ידיה נחרצות ונעשות תוקפניות וכועסות. צחוקה מלווה את האמירה הרצינית. הצחוק בגלל הקצב הסוחף של השיר המוכר שהיה להיט בזמנו והרצינות בגלל ההיסטוריה והסיפור המשפחתי. הניגודיות הזו משעשעת ומטלטלת אותה. אני מהופנטת […]
ורוד זה כל ההבדל
נכון שאמאשלי אמרה לי שאם אוכל הרבה עגבניות הלחיים שלי תהיינה ורודות, נכון שאני וורדרדה מטבעי, אבל הצבע הוורוד לא היה מעולם חלק מארון הבגדים שלי. אז מה קרה בפורים זה? הכל התחבר. הצורך החזק לדלות מתוך עצמי אופטימיות, הרצון להיות מוקפת בא-נשים אופטימיים, הדיון הנוקב עם חבר שאוחז באופטימיות כמעט גורפת שלפעמים נדמית כנאיבית […]
נשים רוקדות ניסים
הן נכנסות לסטודיו אחת אחת או בצמדים שנפגשו זה עתה במבואה. התרגשות ניכרת בקילוח המילים ובשיתוף של "מה נשמע" כאילו לא התראו יובלות. כאילו. כולו עבר שבוע. שבעה ימים. 168 שעות. הן התחילו בגלל הריקוד ונשארו בזכות הקבוצה. הן אחרי צבא ולידות: גדולות וקטנות, עבות ודקות, עגולות וחדות, פטפטניות ושותקות, בהירות וכהות, פושרות וקפואות, חברותיות […]
שימוש בקול
כלל ידוע הוא שבריו אביירטו נאנחים. עקרונית השימוש בקול הוא אחד מכלי השיטה. מן קפסולה של תיעול רגשות, ביטוי אישי, הקלה, ריפוי ועוד קסמים. אולי קצת קריפי אבל בשבוע שעבר נולד לנו בקבוצות סבב כזה: כל אחת בתורה נאנחה את האנחה הפרטית שלה. בתשומת לב אנחנו מקשיבות לסיפור של האנחה. חשות בגוף שלנו את גיוס הנשימה, מתבוננות בתשומת לב […]
