"תשכחי מזה, לא תמצאי בחיים מרפסת כזו" אמרו לי ה"אופטימיסטים" שוב ושוב כאשר חיפשנו דירה במהלך חצי שנה. אם לא אמצא מרפסת כזו תשכח ימיני,

כל אותו יום הסתובבתי כמו לביאה בסוגרה. סורג סורג סגרו עלי קירות ביתי. נזכרתי באותו סרט תיעודי מזעזע בו מתועדים בני משפחת החתולים צועדים הלוך

אחד הספרים שאני אוהבת לחטט בין דפיו החכמים, בעיקר לקראת יום הולדתי, הוא הספר "מסר האנשים האמיתיים" בו נגלו לי בפעם הראשונה שני מנהגים ששובים

  כמו שעיתון ידיעות אחרונות ובית"ר ירושלים עברו בתורשה במשפחה שלנו, כך גם הפאניקה. את שלי ירשתי מאימא. לה לפחות היתה הצדקה. בכל אופן, היא

אנחנו יושבות בבית קפה קטן נטול קירות ומד החום שתלוי על הקיר צורח 49 מעלות. כל מעלה ומעלה שוות ערך למאות אחוזי לחות שניגרים מכל