ערך ה"חד-פעמיות" של טיפול או סדנה חווייתיים

שוב ושוב אני שומעת ממטפלות במים את המשפט: אני לא בנויה לטיפול חד-פעמי של קוצ'י מוצ'י, אני עושה רק סדרת מפגשים תהליכים.

כמטפלת במים בעצמי וכמי שעוסקת בתנועה 17 שנים המשפט הזה גורם לי לזוז בחוסר נוחות. אלף, אני לא בטוחה מה זה "קוצ'י מוצ'י". האם לאחוז מטופלת בזרועותי החסונות בתנועה עוברית מעלה נשכחות, לאפשר לגוף הקפוץ להיפתח, לנשום ולהאזין לקול הכלוא מתאוורר באנחת רווחה, להיכנע לתנועת המים, האם כשאני מלטפת את השיער או חופנת בעדינות את הפנים זה קוצ'י או מוצ'י?

אז ככה:
ב 2005 ביקרתי ב"סתלבט על המים" באילת. לראשונה בחיי זכיתי לטיפול במים במסגרת קוצ'י מוצ'י שהוצע במתחם. לא טיפול של שעה, סך הכל 20 דקות ממטפלת שלא הכרתי. אני מניחה שהיתה נתונה ללוח זמנים מתקתק ונדמה לי שהיא לא תארה לעצמה שבידיה נתונה גוזלית רכה.
מה אגיד, ייבבתי במשך כל הטיפול בלי יכולת לשלוט בעצמי. החוויה היתה מפתיעה ועוצמתית כאילו אני נולדת בזה הרגע, חווה את הלידה של עצמי.
בבת אחת אור גדול הבהיק מול עיני העצומות וידעתי שאני אהיה מטפלת במים, שזה הדבר הבא עבורי.

כל זה קרה ביום שישי בבוקר, בראשון נרשמתי למסלול הכשרה והמים הטיפוליים נכנסו לחיי.

ב 2001 הוזמנתי למפגש חברים בו חגגנו יום הולדת עגול לחבר. זה היה מפגש של קוצ'י מוצ'י פר-אקסלנס שכל כוונתו היתה לשמח את החבר ולחגוג איתו. נכון, צוין שזה בשיטת ריו אביירטו אבל בקושי ידעתי למלמל את צמד המילים הזה ובטח לא את פירושן או מהותן.
בדקה שבה התנחלתי משמאלה של המנחה והתחלתי לרקוד- גופי ואני לא ידענו את נפשי. המותשות נשרה מעלי ואת מקומה תפסו צחוק, עליצות בלתי מוסברת ורווחה. אני זוכרת אותי רוקדת לשמאלה של המנחה וזו, בלי להעיף בי מבט, פולטת לעברי את המשפט: "את תפורה על הריו".
גם האירוע הזה התרחש בשישי וגם במקרה הזה נרשמתי ביום ראשון למסלול ההכשרה.

אלו הן שתי דוגמאות לאיך פוצ'י מוצ'י חד פעמיות שינו לי את החיים האישיים והמקצועיים והתוו עבורי מסלול שלא חשבתי עליו בכלל.
אני חסידה גדולה של תהליכים סדנאיים וטיפוליים חווייתיים ומייחסת להם ערך רב אבל יחד עם זאת שמחה על אלה שנקרים לדרכי משני צידי המתרס: מטופלת ומטפלת, מונחית ומנחת קבוצות.
אני יודעת שגם מופע של "חד-פעמיות" עשוי להיות מבורך ובעל משמעות עמוקה: לפתוח צוהר לתחום עיסוק חדש, להשקפת עולם שונה ומרעננת, להשפיע במערכות יחסים, אפילו לשינוי אורח חיים. אחריו תמיד יש מקום להמשכיות.

בברכת קוצ'י מוצ'י

אהבת את המאמר ?    

שתף בפייסבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

עבודת פרך

  להצטלם תמונת פורטרט כשאני רוקדת זו ממש עבודת פרך. אם חשבתי שזה כיף אז זה לא. בהתחלה הבנתי שיש צורך בתמונות פנים ושלחתי שתיים

המשך קריאה