מה הקשר בין כדורסל לריו אביירטו?

הנהלות של קבוצות כדורסל וכדורגל מקבלות החלטות להעברת שחקן מקבוצה לקבוצה על סמך מצויינות. הוא יכול להיות כריזמטי, כובש, קולע, מוסר, מגן, חרוץ ומהווה דוגמה לחבריו בקבוצה. אבל הפרמטר של התאמה חברתית לקבוצה ותחושת שייכות עדיין מוזנח למדי למרות היותו מדד קריטי להצלחתו, להצלחתה ולהצלחת המאמן. מאמן שאינו מפנה תשומת לב לכל שחקן, ליחסים הבין-אישיים וללכידות הקבוצתית- גם אם יהיו שחקניה מוכשרים אחד אחד- הקבוצה לא תרקיע שחקים.
תחושת השייכות היא מרכיב בסיסי בחוויה האנושית והיעדרה יכול להיות משמעותי לכל אדם.

בריו אביירטו לא קיימת תחרות ואין חתירה למצוינות ולהישגיות. הדגש הוא על בחינה עצמית: האם אני רוצה לשכלל את התנועה שלי, את יכולת הביטוי האישי, את כושר האלתור והיצירתיות. האם אני מצליחה להתגבר על מעצורים, ביישנות, שתלטנות. איך אני מגיבה למצבים שמשתנים בסטודיו ומה זה השחרור המיוחל עבורי. מה אני מסמנת לעצמי שהיה בעל ערך בתום כל מפגש ומה אחרי תקופה יותר ארוכה.

נכון, זו עבודה פרטית אבל היא כרוכה גם בכל מה שקשור ליחסים חברתיים, לאינטראקציות עם יותר מזולת אחד. היא מקבלת משנה תוקף בזכות ההתאמה לקבוצה ומידת הנוחות והביטחון ששורה בה ומאפשרת כר נוח להתפתחות.