מוזיאון אנו, ת"א
שנים של השתתפות בסדנאות הכתיבה עם סופרים, משוררים, עורכים ומוזיקאים שהיא מארחת בביתה לא הכינו אותי שקורה כאן משהו נוסף, עד שנגלה לי בהדרגה. במקביל לעבודתה השוטפת בהנחיית סדנאות, קורסים וליווי כותבים היא מאפשרת למי שמסקרן ומלהיב אותה להיכנס לחייה האישיים והמקצועיים בדלת שהיא פותחת לכותבים וכך כולם יוצאים מעושרים ומאושרות. כולל אני.
הגעתי לסופרמרקט של יעל צבעוני כדי להעשיר את הכתיבה שלי ויצאתי עם מיזם כיתות האמן בתנועה ואלתור. אחרי שנים שיצאתי לחפש אתונות, מצאתי במפתיע ממלכה מקבילה משלי. הפרוז'קטור נדלק במלוא הבהירות והבנתי שאני רוצה להקשיב לאינטואיציה שלי ולנקוט מעשה. כך קיבלתי השראה
לאירוח רקדניות- יוצרות- כוריאוגרפיות- מורות, מצמרת עולם המחול, שמכולן אני מבקשת להעניק סדנה בתנועה ברוח הריו אביירטו למי שאינן/ם בהכרח רקדניות ורקדנים מקצועיים.
מה זה אם לא סרנדיפיטי מושלם?
מאז ששמעתי את המילה בפעם הראשונה לפני כחודשיים, אני מסתובבת בעולם תוך כדי שאני ממוללת אותה בפי כמו ממתק חדש. מכינה סיידר לוהט – סרנדיפיטי, מתופפת על הגה המכונית בקצב הסרנדיפיטי, צועדת בפארק ומזמזמת סרנדיפיטי. אמנם לא מיד התיישבו לי האותיות בפה לפי הסדר הנכון אבל וואנס קלטתי אותה – מתה עליה. צריך לקדם אותה באודישנים, לחבר לה לחן, שיר, פרסומת – משהו!
אין ל serendipity תרגום לעברית. מקורה באגדה מסרילנקה, על שלושה נסיכים מפונקים שאביהם המלך שלח אותם לתור את העולם כדי לגלות דברים טובים אבל בלי לדעת מראש מהם. בעצם יצאו לחפש שום דבר. האגדה זכתה לתהודה והתהודה לחקירת התופעה.
בעולם המדע יש המון תגליות ממוזלות, ממש ענף במחקר. המון כדורים נפלו על ראשם של אנשים אבל רק ניוטון גילה את כוח הכבידה.
"אלוהים, תן לי רק טיפת מזל" – מתפללת זהבה בן בשיר שלה, אבל האם יש מה לעשות בעצמנו כדי להגדיל את מזלנו הטוב?
אסנת מירון היא מומחית ברישות חברתי, חוקרת את המונח "סרנדיפטי" ומעצבת את החיים שלה סביבו. הקימה את הארגון החברתי "מעוז" שמכשיר מנהיגות/ים בארגונים ברוח המושג שמתייחס למזל באופן שונה וחושף את הגילוי המשמח שאנחנו יכולים לעזור לעצמנו להיות יותר ברי מזל.
יש הבדל בין מי שחשים עצמם ברי מזל למי שחשים שאינם ברי מזל. הראשונים הולכים בעולם פתוחים. הסקרנות שלהם מובילה אותם, הם מחפשים הזדמנויות ולכן מוצאים. התחושה היא שהם נמצאים בעולם פתוח, שכל הסנסורים שלהם ערים ושתפקידם הוא לצאת ולגלות. מחקרים פסיכולוגיים מספרים שא.נשים שחשים ברי מזל – הם גם בעלי תכונות אישיות שתורמות להם להיות יותר "ממוזלים". לשם כך צריכים לקרות כמה דברים:
1. הקשבה לאינטואיציה ולא לראש. יש דברים שאני יודעת שהם בריאים לי לבריאות. יש דברים שקוראים לנו אליהם ממעמקי הבטן. זו יכולה להיות התחושה שאני חייבת להיות במקום מסוים, להכיר את האדם המסוים הזה, להסכים להזמנה כלשהיא, להאזין בקשב לרעיון שעל פניו נשמע מטורלל.
אם בבטן מתערבלת ידיעה ברורה- כדאי להיעתר לה. סתם כך בלי לחתור לכוונה, בלי לתכנן ולחפש תכלית. לא לתת לחסמים שכלתניים להפריע, כמו למשל: למה שאבזבז זמן, מה יצא לי מזה, כבר ביקרתי במקום ההוא אז למה שוב. כשאומרים: "יש לי קריאה"- זה הדבר!
2. סרנדיפיטי קשור לנקיטת יוזמה. כדברי דוקטור סוס: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". זה לא גילוי שנופל עליך במקרה. זה גילוי מקרי של משהו טוב בתנאי שיצאת לדרך. לכולנו יש סיפורים על צירופי מקרים שגורמים לנו להשתאות עליהם אבל כאן אנחנו נקראים להקרות לנו מקרים טובים ובשביל זה יש צורך בנקיטת יוזמה.
3. להיות פתוחים לספונטניות ולאי וודאות. יש לנו סדר יום מתוקתק וקבוע שכולל עבודה, סידורים, תכניות פנאי וכו' אבל הכל מתוחם בתכניות וסדר. כאשר לא משאירים זמן למקריות אז היא פשוט לא מתרחשת. ההמלצה לפנות לשבילים הפחות מוכרים: לחתור להיכרות עם א.נשים שונים לגמרי ממך, לעשות פעולות שלא עשית, לשבת במקומות שלא ישבת בהם, לנסוע למקומות חדשים, להצטרף וגם – להיות במוכנות שאולי לא נגלה שיש שם ערך עבורנו.
אמנם המנח הוא להגיד כן לדברים אך הרבה פעמים גם כשאנחנו נענים- לא קורה דבר.
אפשר להגיע לפגישה בלי מטרה ולא להרוויח ממנה דבר אבל הצד השני כן ירוויח. כשזה קורה זה ממלא בסיפוק.
4. ההון האנושי-חברתי שלנו הוא ההון שיפתח לנו דלתות לדברים טובים והוא ההון הכי חשוב שיש לנו.
לפי מחקרים יש קשר מובהק: ברי מזל הם אנשים חברותיים יותר. א.נשים בחיינו הם משאב שיכול להגדיל את מזלנו הטוב בזכות ההשראה מהם, הרעיונות שלהם, הערכים הגבוהים, הנדיבות, הנתינה, החכמה, ההומור – מה לא. אם רק נתבונן ונרעיף על עצמנו מטובם נהיה יותר ממוזלים.
תהייה: אם זה אכן כזה אוצר, למה אנחנו לא מתבקשות/ים לציין את משאב ההון החברתי בקורות החיים או בריאיון למשרה נחשקת?
למה אנחנו מיוזמתנו לא מציינים את החוזקה הזו שלנו כערך לארגון?
לסיכום חלקי, סרנדיפיטי זה בעצם הלך רוח של נוודות: להיות תייר/ת נצחי/ת בעולם שופע הזדמנויות.
לצאת – לשאול – לבקש = להיות בתנועה. כל הזמן במוד שמשהו טוב יקרה.
זהו מונח שאולי יעזור לנו להבין בדיעבד דברים שקרו בחיינו בעבר. שווה לחטט ולהיזכר בהם ולהתמוגג.
הפעם הראשונה שלי עם ריו אביירטו היא ללא ספק מופע סרנדיפיטי מרהיב בלי שהמושג היה אז מוכר לי.
יצאתי בשישי בערב עם מלא התנגדויות ומותשת כדי לרצות חברים שחגגו יומולדת, וחזרתי הביתה כמי שמצאה שלל רב. חזרתי אל עצמי בהרבה מובנים באופן ששינה את חיי.
הסיפור המלא נמצא כאן
המלצה על דף הפייסבוק serendipity של אסנת מירון. היא מקסימה ותענה על כל שאלה, תהייה, הסתייגות. היא תיטיב ממני להסביר.
להאזנה לפרק המלא בפודקאסט שבו היא משוחחת עם שירלי יובל יאיר:
מגוגל
