רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

    איך להשפיע על המזל הטוב

    שנים של השתתפות בסדנאות הכתיבה עם סופרים, משוררים, עורכים ומוזיקאים שהיא מארחת בביתה, לימדו אותי שקורה כאן משהו נוסף. במקביל לעבודתה השוטפת בהנחיית סדנאות, קורסים וליווי כותבים היא מאפשרת למי שמסקרן ומלהיב אותה להיכנס לחייה האישיים והמקצועיים בדלת שהיא
    פותחת לכותבים וכך כולם יוצאים מעושרים. כולל אני. כן, הגעתי לסופרמרקט של יעל צבעוני כדי להעשיר את הכתיבה שלי ויצאתי עם מיזם כיתות האמן בתנועה ואלתור.
    אחרי שנים שיצאתי לחפש אתונות, מצאתי במפתיע ממלכה מקבילה משלי. הפרוז'קטור נדלק במלוא הבהירות והבנתי שאני רוצה להקשיב לאינטואיציה שלי ולנקוט מעשה. כך נולד הרעיון של אירוח רקדניות- יוצרות- כוריאוגרפיות- מורות, מצמרת עולם המחול, שמכולן אני מבקשת להעניק סדנה בתנועה ברוח
    ריו אביירטו למי שאינן בהכרח רקדניות ורקדנים מקצועיים.
    מה זה אם לא סרנדיפיטי מושלם?

    סרנדיפיטי – מאז ששמעתי את המילה בפעם הראשונה לפני כחודשיים, אני מסתובבת בעולם תוך כדי שאני ממוללת בפי  את המילה החדשה הזו. מודדת בגדי חורף עתיקים – סרנדיפיטי, מכינה סיידר לוהט – סרנדיפיטי, מחכה במכונית לרמזור שיתחלף ומתופפת על ההגה בקצב הסרנדיפיטי. צועדת בפארק לקצב הסרנדיפיטי. נכון שלא מייד התיישבו לי האותיות בפה לפי הסדר הנכון אבל וואנס קלטתי אותה – מתה עליה. צריך לחבר לה לחן, שיר, פרסומת – משהו.
    אין למילה תרגום לעברית. מקורה באגדה מסרילנקה, על שלושה נסיכים מפונקים שאביהם המלך שלח אותם לתור את העולם כדי לגלות דברים טובים אבל בלי לדעת מראש מהם. בעצם יצאו לחפש שום דבר. האגדה זכתה לתהודה והתהודה לחקירת התופעה.
    בעולם המדע יש המון תגליות ממוזלות, ממש ענף במחקר. המון כדורים נפלו על ראשם של אנשים אבל רק ניוטון ייחס זאת  לכוח הכבידה.

    "אלוהים, תן לי רק טיפת מזל" – מתפללת זהבה בן בשיר שלה, אבל האם יש מה לעשות בעצמנו כדי להגדיל את מזלנו הטוב?

    אסנת מירון היא מומחית ברישות חברתי, חוקרת את המונח "סרנדיפטי" ומעצבת את החיים שלה סביבו. הקימה את הארגון החברתי "מעוז" שמכשיר מנהיגות/ים בארגונים ברוח המושג שמתייחס למזל באופן שונה וחושף את הגילוי המשמח שאנחנו יכולים לעזור לעצמנו להיות יותר ברי מזל.
    יש הבדל בין מי שחשים עצמם ברי מזל למי שחשים שאינם ברי מזל. הראשונים הולכים בעולם פתוחים. הסקרנות שלהם מובילה אותם, הם מחפשים הזדמנויות ולכן מוצאים. התחושה היא שהם נמצאים בעולם פתוח, שכל הסנסורים שלהם ערים ושתפקידם הוא לצאת ולגלות.

    מחקרים פסיכולוגיים מספרים שא.נשים שחשים ברי מזל – הם גם בעלי תכונות אישיות שתורמות להם להיות יותר "ממוזלים". לשם כך צריכים לקרות כמה דברים:
    1. הקשבה לאינטואיציה ולא לראש. יש דברים שאני יודעת שהם בריאים לי לבריאות. שהם בריאים לנפש שלי. יש דברים שקוראים לי אליהם באינטואיציה. ממעמקי עצבובי הבטן. זו יכולה להיות התחושה שאני חייבת להיות במקום המסוים הזה, להכיר את האדם המסוים הזה, להסכים להזמנה כלשהיא, להאזין לרעיון מסוים שעל פניו נשמע מטורלל.
    אם בבטן מתערבלת ידיעה ברורה- להקשיב לה, להעתר לה. סתם כך בלי לחתור לכוונה, בלי לתכנן ולחפש תכלית. לא לתת לחסמים שכלתניים להפריע, כמו למשל: למה שאבזבז זמן, מה יצא לי מזה, כבר ביקרתי במקום ההוא אז למה שוב. כשאומרים: "יש לי קריאה"- זה הדבר!

    1. סרנדיפיטי קשור ליזמות. כדברי דוקטור סוס: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. זה לא גילוי שנופל עליך במקרה. זה גילוי מקרי של משהו טוב בתנאי שיצאת לדרך. לכולנו יש סיפורים על צירופי מקרים שגורמים לנו להשתאות עליהם אבל כאן אנחנו נקראים להקרות לנו מקרים טובים ובשביל להקרות אותם יש צורך בנקיטת יוזמה.
    2. להיות פתוחים לספונטניות ולאי וודאות. יש לנו סדר יום מתוקתק וקבוע שכולל עבודה, סידורים, תוכניות פנאי וכו' אבל הכל מתוחם בתוכניות וסדר שבועיים. כשלא משאירים זמן למקריות אז היא פשוט לא מתרחשת. ההמלצה לפנות לשבילים הפחות מוכרים: לחתור להיכרות עם א.נשים שונים לגמרי ממך, לעשות פעולות שלא עשית, לשבת במקומות שלא ישבת בהם, לנסוע למקומות חדשים, להצטרף וגם – להיות מוכנות לזה שאולי לא נגלה שיש שם ערך עבורנו.
    3. ההון האנושי-חברתי שלנו הוא ההון שיפתח לנו דלתות לדברים טובים והוא ההון הכי חשוב שיש לנו. לפי מחקרים יש קשר מובהק: ברי מזל הם אנשים חברותיים יותר עם רשתות חברתיות חזקות יותר.
      א.נשים בחיינו הם משאב שיכול להגדיל את מזלנו הטוב בזכות ההשראה מהם, הרעיונות שלהם, הערכים הגבוהים, הנדיבות, הנתינה, החכמה, ההומור – מה לא. אם רק נתבונן ונרעיף על עצמנו מטובם נהיה יותר ממוזלים.
      לא במובן של פרוטקציות וקשרים, למה אנחנו לא מתבקשות/ים לציין את ההון החברתי בקורות החיים או בריאיון למשרה נחשקת?
    4. אמנם המנח הוא להגיד כן לדברים אך הרבה פעמים גם כשאנחנו נענים- לא קורה דבר. אם למשל, אני באה לפגישה בלי מטרה אז אולי אני לא ארוויח ממנה דבר אבל הצד השני כן ירוויח. כשזה קורה זה ממלא בסיפוק.

    לסיכום, סרנדיפיטי זה בעצם הלך רוח של נוודות: להיות תייר/ת נצחית בעולם שופע הזדמנויות.
    לצאת – לשאול – לבקש = להיות בתנועה. כל הזמן במוד שמשהו טוב יקרה.

    זהו מונח שאולי יעזור לנו להבין בדיעבד דברים שקרו בעבר בחיינו. שווה לחטט בהם ולהתמוגג.
    הפעם הראשונה שלי עם ריו אביירטו היא ללא ספק מופע סרנדיפיטי מרהיב בלי שהמושג היה מוכר לי. יצאתי בשישי בערב עם מלא התנגדויות ומותשת כדי לרצות חברים, וחזרתי הביתה כמי שמצאה שלל רב, חזרתי אל עצמי בהרבה מובנים באופן ששינה את חיי.
    הסיפור מונח כאן

    המלצה על דף הפייסבוק של אסנת מירון. היא מקסימה ותענה על כל שאלה, תהייה, הסתייגות.

    להאזנה מגוגל – https://tinyurl.com/2p92485f

    להאזנה מספוטיפיי –https://tinyurl.com/2p84pw7z

     

     

     

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    אהבת את הפוסט? 

    שתף בפייסבק

    בטח יעניין אותך לקרוא

    כן או לא?

    הייתי מנחה ממש טריה כשרוברטו הגיע לשיעורים שלי. ידעתי שהוא פסיכיאטר ידוע שרקד כבר בילדותו בארגנטינה ריו אביירטו. דונט אסק. ממש נלחצתי, כי מה אני

    המשך קריאה

    שעמום

    אני צריכה אותך בריאה" היא אמרה וקימטה את גבותיה בתנועה האופיינית לה. לא ראיתי מעולם גבות מלאות הבעה כמו שלה, כאלו שספוגות בהן תלונה ודאגה

    המשך קריאה

    על רגל אחת

    אחרי הרבה זמן אני מצליחה לעמוד על רגל אחת בלי למעוד. בלי לייסר את עצמי שאני לא בכושר. ששמנתי, שנחלשתי, שאני לא מצליחה להחזיק את

    המשך קריאה