כיתת אמן בתנועה ואלתור

"כיתת אמן" הוא מושג הלקוח מעולם אומנויות הבמה ובו מארחים אמן בעל שם בתחומו לסדנה פעילה, בדרך כלל מתחומי התיאטרון והמוסיקה ובמסגרת אקדמית.
למיזם פרטי זה מוזמנות/ים מומחות/ים מצמרת תחום המחול, התנועה והאלתור.
איך הבשיל הרעיון של כיתות אמן בתנועה ואלתור?
הרבה פעמים אחרי מופע מחול, אחרי ההדרנים וההשתחוויות העמוקות, המסך שיורד ועולה ומתעצל לרדת שוב, שמתי לב שאני נותרת מהורהרת עם מלא שאלות פתוחות.
חכו רגע – אני רוצה לקרוא לרקדניות/ים המגירות זיעה – יש לי דיבור אתכן! אבל מאיצים בי לצופף שורות ורותי של הבייגלע חם בייגלע חם מחכה לי כבר בחוץ עם הבצק הדחוס שלא תמיד חם כמו בחוזה בינינו.
התחלתי לבדוק את חצי תאוותי שנותרה בידי. חוץ מהאקסיומה הבסיסית שמצדי שכל העולם ירקוד – אלה הממצאים:
מעניין אותי להעמיק את ההיכרות עם היוצרות ועם עבודתן מעבר למתרחש על הבמה.
מעניינת אותי האישיות שלהן שמשפיעה על עבודתן.
לשמוע איך הכל התחיל. מה היה האירוע שסימן את התפנית, מי פתח להן את הדלת, מי היו האנשים שהכי עודדו ותמכו, מי עכבו, פסלו, הכשילו. מהם מקורות ההשראה, הבחירות המוזיקליות, היחסים בלהקה שהרי הם אינטימיים במיוחד, פיזיים מאד וחייבים להתבסס על מערכת טובה של אמון, פרגון ושיתוף פעולה.

הרצון שלי הוא לצאת מהסטודיו בו אני מלמדת ריו אביירטו ולהיות מונחה על ידי רקדניות-כוריאוגרפיות מהמוכשרות/ים בארץ, להתוודע לייחודיות ולתבלין המיוחד של כל אחת ואחד.
אני מקשיבה להנחיות שלהם בתשומת לב ומתפעלת איך פעמים רבות הכוונה היא אותה כוונה אבל המילים משתנות כשהן מרכינות ראש בהשתאות בפני החותם האישי של כל אחת מהן.

כאשר רינה שינפלד מרקידה עבורנו את שיערה הארוך בסולו אינטימי ומספרת איך היא נאבקת כל בוקר לרדת לסטודיו שנמצא בקומת הקרקע בביתה כדי לשמור על גמישות הגוף שלה אחרי גיל 80 (אללה איסתור איזה שפגטים יש לה!) – אני נפעמת מהנחישות של רקדנית ופרפורמרית בגילה.
כשרננה רז מספרת איך נולד המופע "16 מיתרים וגוף אחד" ומדגימה בסולו, בתנועה ובקול, את היותה כלי נגינה נוסף שמצטרף לקוורטט המוסיקלי שמנגן – אני מתפעלת מהאמת הפשוטה הזו וצוחקת כי השימוש בקול מוכר לי מ"ריו אביירטו". דוגמאות לחוקיות אחרת במרחב כמו ספריה, בית חולים, מוזיאון, מעוררת בי חומר למחשבה להבאת הרעיון הזה לסטודיו.
כשאורלי פורטל אומרת בשפתה העשירה שכוריאוגרפים מפקידים את יצירותיהם המופלאות בגופם של הרקדנים – זה משפט שמרגש אותי. לא חשבתי באופן הזה קודם.
כאשר לסהר עזימי נגרמת עוגמת נפש עמוקה כי גופו הצורח מכאב זקוק לתשומת לב מיוחדת בדיוק בבוקר הסדנה – אני לגמרי איתו  ועם המקצוען המתלבט שהוא.
כששלומית פונדמינסקי מבקשת שניצור רונדו וידנו מסתבכות והכיוונים מתעתעים בנו אך הצחוק ממלא את הסטודיו, אני נזכרת בגעגוע בסדנאות הגדולות שעשינו בפסטיבלים.
כשתמר בורר יורדת לרצפה, עטופה בשמלה אדומה בקוטר של כעשרה מטרים קפלי בד עשירים, אני יודעת שמרגע זה והלאה אחפש שפיריות אדומות רוקדות בטבע ללמוד מהן על עצמי.

מרתקים אותי הקווים המשותפים לשיטה בה אני עוסקת ומתמחה והאופן שבו מיומנות האלתור בסטודיו משכללת את יחסי הגומלין עם מיומנות האלתור הנחוצה לנו בחיים.
כמו בריו אביירטו, בכיתות האמן בתנועה אנחנו לא משננים טכניקה מוכתבת וקומבינציות מעולם המחול והמטרה אינה ללמוד להיות רקדניות ורקדנים מקצועיים.
זו הזמנה להעשיר את התנועה שלנו, לקבל השראה לרעיונות חדשים, לחזק את מה שמוכר אבל מזוויות רעננות ולהתבונן ביתר חדות במראה המפעימה של גוף מתנועע + רגש+ מחשבה+ רוח.
כל הרקדניות/ים שנבחרות הן גם כוריאוגרפיות, יש להן להקות מחול או הרכבים והן גם מורות ומורים טובות וכאלה שאוהבות ללמד (כי לא די להיות מורה טובה). חשוב לי לבחור כאלו שהן מורות בנשמה המלמדות מתוך אהבה גדולה.
אי אפשר שלא להרגיש זאת.
זו הזדמנות להקשיב בתשומת לב לבחירות שלהן/ם במהלך הדרך, להתוודע איך הכל התחיל, לויתורים, לאתגרים, ליוזמות המיוחדות, להצלחות, לכישלונות, להשפעות. לסיפורים ולאנקדוטות תוך כדי שיח פתוח ומקרב כפי שלרוב לא מתאפשר בין פרפורמר לקהל.

למי נועדות כיתות האמן בתנועה ואלתור?
למורים בכל השיטות, למטפלים בתנועה, למי שאוהבות/ים לרקוד בכל גיל, למי שזקוקים לאומץ כדי לרקוד, למי שמגלים בהשתאות את התנועה ככלי ביטוי ; לכל מי שרוקד/ת בקבוצה קבועה ולא משנה באיזו שיטה ; למי שמסתפק/ת בתזכורת של פעם בחודש לגוף הרוקד שלהם/ן וגם לרקדניות ורקדנים פרפורמריות/ים.

כל סדנה מורכבת מחלק אקטיבי שלנו בהנחיית הרקד/ית + סולו + שיחה.
מוזמנות/ים לקבל העשרה והשראה מהבופה הכי משובח בעיר!
סרטון לדוגמא

29.10.21 – אורלי פורטל
26.11.21 – סהר עזימי: אוריינטציה של גוף   נדחה למועד אחר
24.12.21 – שלומית פונדמינסקי: תנועה ומשחק בשיטת ריליס
28.1.22 –   תמר בורר: שפירית אדומה
25.2.22 –   אילנית תדמור: אלתור כפרקטיקת חיים
25.3.22 –   רינה ורטהיים: תנועה בשיטת עימי
27.5.21 –   אהרונה ישראל: בין אלתור לקומפוזיציה בעבודת אנסמבל

בנוסף, סדנת איסוף ושחרור בהנחייתי.

סדרה 2 – שמונה סדנאות + אחת
החיים לפני ואחרי לחיצה על הקישור שמוביל לכל הנושאים

4.11.22 –   אריה בורשטיין
25.11.22 – אהרונה ישראל
30.12.22 – ענבל פינטו
27.1.23 –   שלי אללוף
24.2.23 –   רייצ'ל ארדוס
31.3.23 –   שמואל דביר כהן, ורטיגו
28.4.23 –   דנה רוטברג
30.6.23 –   שרונה פלורסהיים

בנוסף,
28.7.23 – איסוף ושחרור בהנחייתי.

מחיר הסדרה: 1345 ש"ח (150 למפגש)
מחיר סדנה בודדת ברישום מראש על בסיס מקום פנוי: 250 ₪
מחיר מוזל  190 ₪ בהרשמה עד 10 ימים לפני מועד הסדנה

קיום הסדנה מותנה במינימום 15 משתתפות/ים.

הרשמה -כאן

 

אהבת את המאמר ?    

שתף בפייסבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

עבודת פרך

  להצטלם תמונת פורטרט כשאני רוקדת זו ממש עבודת פרך. אם חשבתי שזה כיף אז זה לא. בהתחלה הבנתי שיש צורך בתמונות פנים ושלחתי שתיים

המשך קריאה

את צוחקת עלי?

ביום ההוא בת הזוג שלי לתרגיל היתה מורה למחול לשעבר, שם דבר בתחום שלה, מרצה בכירה באחד הסמינרים הידועים. אני הייתי מנחת ריו אביירטו צעירת

המשך קריאה