כיתת אמן עם רננה רז והזיקה לריו אביירטו

כיתת אמן (מאסטר קלאס), היא שיעור בפני קהל אותו מעביר אמן בעל-שם בתחומי המוזיקה, הציור, התיאטרון או הריקוד.
בסדנאות שאני מארחת מוענקת הזדמנות לשיח פתוח עם האמ/נית, להתנסות אקטיבית, לשינוי בתפיסה, לסיפורי קריירה, אנקדוטות ומופע סולו.

אישית, פחות מעניינת אותי סדנה שעוסקת רק בלימוד טכניקה מוקפדת ומוכתבת.
שובות את ליבי רקדניות ויוצרות עם קילומטראג' מקצועי מרשים אשר בשיחה מקדימה איתן אני מגלה אישיות גמישה וקוי דמיון למהותה ואיכותה של שיטת ריו אביירטו: האידיאולוגיה, החקירה, האלתור, התכנים, המשחקיות, הגישה לחיים והתנועה שמחוללת שינוי בגוף ובנפש.
היציאה מהסטודיו בו מתקיימים שיעורים במהלך כל השנה אל המרחב שלהן, המגע הישיר איתן והריקוד המשותף הם מקור להעשרה, רענון והשראה.
פשוט תענוג.
כך נופלת הבחירה על כל מי שמתארחות/ים אצלנו במסגרת זו.

רננה רז היא רקדנית, שחקנית, כוריאוגרפית, חוקרת סקרנית, יוצרת מרתקת ואקטביסטית. אולי הכי קל לזכור את פניה המחורצות מ"ישראל מתייבשת"
אבל טרסט מי: היא חופנת ידיה עמוק בשלל נושאים אקטואליים ומתרגמת את חלקם לתנועה וקול.

כאשר קיבלתי אישור סופי לקיום כיתת האמן איתה, כמעט ניערתי אתכם משנתכם בארבע לפנות בוקר מרוב התרגשות.
עבורי זו קבלת רשות לקלף את דמות הרקדנית המרוחקת בדרך כלל, זו שאני צופה בה משורה ארבע במרכז מול הבמה ולא משוחחת איתה בתום
המופע כי היא ממהרת לפשוט את התלבושת ולנסוע הביתה ואני אצה רצה לקנות בייגלע חם אצל ריקי שמחכה בחוץ.

ידעתי שמונחת כאן הזדמנות פז להקשיב בתשומת לב לבחירות שלה, לויתורים, לאתגרים, ליוזמות המיוחדות, להצלחות.
לקבל ממנה הנחיות וזויות מבט מרעננות, להתנסות בתרגילים מתוך חומרי היצירה שלה, להשתאות מכוריאוגרפיה שנראית כאלתור ולהשוותה לאלתור טהור.

לראות אותה במרחק נגיעה בטרנינג פשוט, מפרקת ומרכיבה את הגוף מחדש, לבלוע בשקיקה כל הבעת פנים וחיוך, לרקוד איתה ולקינוח- בהבלחת רגשנות- לנשק לה את כף הרגל בהכרת תודה.
זו היתה כיתת האומנית שלנו.

כל כיתות האמן מיועדות ללא רקדנים כמו לרקדנים, לאוהבי, מטפלי ומורי התנועה מכל ז'אנר, למי ששמחים לקבל השראה בטונות.

זהו חלקיק סולו שבוצע לכבודנו מתוך המופע "16 מיתרים וגוף אחד"