רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

לקבלת עדכונים במייל:

    איך להפוך מרפסת משמימה לסטודיו לתנועה

    "תשכחי מזה, לא תמצאי בחיים מרפסת כזו" אמרו לי ה"אופטימיסטים" שוב ושוב כאשר חיפשנו דירה במהלך חצי שנה.
    אם לא אמצא מרפסת כזו תשכח ימיני, עניתי.
    חלמתי על מרפסת גדולה, ממש גדולה, כזו שאוכל לקיים בה סדנאות תנועה ולארח סדנאות וקורסים של אחרים.
    בפועל היקום אסף אותנו לזרועותיו ולחש: יששש! מצאתי לכם!
    לא רק שהמרפסת הנכספת חיכתה בסבלנות אלא שעסקת החבילה היתה כמו ברמי לוי: קנו מרפסת אחת, קבלו עוד שתיים.
    אמנם לא ממש נחוצות, אבל לא זורקים מרפסת מטה מקומה רביעית רק משום שייעודה לא ברור במשך 10 שנים.

    לאחרונה אורו עיני. הקורונה עושה שמות אבל גם טובות.
    בן זוגי הנחוש והמתמידן מבין שנינו, משחק גולף (לזה אין מרפסת מתאימה) ומתרגל יוגה ופלדנקרייז על בסיס יומי קבוע ובלי הנחות לעצמו. אני שמזנבת אחריו, הזומים בתנועה שמחליפים את הסדנאות בסטודיו הסגור בגלל הקורונה והנכדים שנענים בשמחה לאקרובטיקה שמוצעת להם – כל אלה העלו בי את הרצון לארגון של מרפסת נוספת במקום לשגע את הסלון כל פעם מחדש.

    אני שמה לב שגבר אצלי הצורך לאגד במקום אחד גם את הפעילויות עצמן וגם את כל העזרים שנאספו במהלך השנים: מזרונים וכיסא יוגה, בולסטר, גליל פילטיס, כדור פיזיו, רצועות, כריות ושמיכות וכמובן השוס – ערסל יוגה אוירית.
    שיהיה מקום אחד קבוע, בלי צורך לטלטל חפצים ממקום למקום.

    זה לא מאמר מקצועי כי אני לא האורים והתומים של הנושא ואין כאן תמונות של "לפני" ו"אחרי".
    אנחנו בתחילת הדרך ובכל זאת נדמה לי שאפשר כבר לשרטט תוכנית עבודה מסודרת במקום לחרטט ואותה אני פורשת בפניכם.
    רק מדברת כאן לעצמי בקול רם כי אייל מליון, מנהל קבוצת הפייסבוק "מרפסות מעוררות השראה", ביקש שלמען אושרו הפרטי אעלה עם בגדי אלף על המקלדת.

    למה זה בכלל צריך לעניין אתכם?

    כי אולי תהיה לכם השראה ומוטיבציה ליצור לעצמכם חלקת אלוהים קטנה משלכם במרפסת דומה, עם האילוצים הנלווים שיש לקחתם בחשבון.

    כמה נקודות מוצא:
    1. זו מרפסת משנית, לא העיקרית שמשמשת לאירוח (שולחן אוכל / זולה / צמחיה / מחסן).
    2. במקרה שלנו יוצאים אליה ממסדרון ויש לה חיפוי תקרתי, שני קירות משני הצדדים והכוונה שלנו היא לסגור את החזית עם פתיחה לנוף.
    3. אבן הנגף העיקרית– אם רוצים ליצור סטודיו סגור יש לפתור את עניין תלאות הרישיון (לא נכנסת לזה כרגע כדי שלא יעלו כאן זעקות שבר)

    אם משהו מדגדג גם אתכם, אלו הצעותי במסגרת התכנון:
    1. לזהות את הצרכים.

    מהם סוג/י הפעילות הגופנית שבני הבית מתרגלים, מהם העזרים הדרושים (אם יש כאלה), גודל המרחב הנחוץ והאם המרפסת עונה עליו.
    למשל, לעוסקים בריקוד נחוץ מרחב גדול יחסית יותר מאשר לתרגול רצפתי של פלדנקרייז. מי שמבקשים למקם שק אגרוף, לרדת למאה פזצטות בדקה או לרקוד על עמוד – יודעים כמה מרחב נחוץ להם כדי לנוע ברווחה.

    2. לבדוק עבור כמה מתרגלים במקביל נועד המרחב ולתכנן כך שלא יהיה צפוף מדי.

    3. לסגור את המרפסת באופן שתואם את התקציב, את עונות השנה המתחלפות ואת ההעדפה האישית: יצירת חדר סגור או השארת המרפסת כפי שהיא.
    איך לסגור? בעזרת דלתות זכוכית שקופה, שמשונית (יותר זול) ופתרונות אחרים.
    אין לי ניסיון, רק מניחה קישור ל צל וילון .

    4. לצבעים וחומרים יש אנרגיה משלהם. שווה לבדוק איזה טובים עבורכם. למשל, אם אתם מתרגלים מדיטציה, יוגה, פלדנקרייז וכד'.
    מומלצים צבעים וגוונים שקטים, עץ טבעי, מזרקה קטנה של מים. כל מה שמשרה עליכם ריכוז ורגיעה.
    מצד שני, אם יש צבע שמשקף את האנרגיה האישית שלכם שבלעדיו חייכם אינם חיים – הניחו את התבלין שלו במרחב.
    למשל, אם הוא גורם לכם לעליזות, לשמחה – נגיעות של צהוב / כתום / אדום/ ירוק יעשו את העבודה.
    חוץ משחור, כן? לא רואה איך תיבול המרחב בשחור יכול לעזור לתרגול של יוגה.
    אגב, אני בוררת בהתאמה גם את צבעי העזרים כדי שתהיה הרמוניה אבל אני קצת פדנטית משוגעת.

    5. רצפה
    * רצפת דק אם המרפסת חשופה לשמש/גשם או פרקט אם היא סגורה כחדר.
    * מחצלת – ממליצה לבחור אחת גדולה מקיר לקיר שיוצרת מראה מרחיב וכזו ללא תפרים. אחרי כמה מחצלות סמרטוטיות ללא חוט שדרה בחרנו באלו של גאו מאטס. יש לנו ניסיון טוב איתן והן גם מתנקות בקלות.
    * רצפה ספוגית בולמת זעזועים, כמו שיש בגני שעשועים מתחת למתקנים.
    * מזרן פאזל ענק – חשוב לשים לב לעוביו. הוא נראה למשל כך וגם כך
    * דשא סינטטי – לא תולשת את שערותי מרוב התלהבות אבל אם הוא משובח במיוחד, אולי זה מענה, לפחות לחלק מהמרפסת. קיבלתי המלצה חמה והתרשמתי ממשתלת אוצר הטבע

    6. מיזוג – מותאם לתרגול במהלך כל עונות השנה ובנוסף – ממליצה להתקין גם מאוורר תקרה. זה נעים כשלא מאד חם ולא תופס מקום.

    7. שקעים של חשמל – לא מבינה בזה, רק יודעת שאני מקבלת גזזת מחוטי חשמל משתרכים על הרצפה ושתמיד חסר עוד שקע.
    כנראה שהשיטה היא לחשב מה צריך ולהוסיף עוד אחד ליתר ביטחון: חיבור למחשב (טיפ – גם אם הוא נייד כי יש מצבים שהבטריה נזללת מהר); למערכת קול; לסלולרי; למנורה עומדת (כיפית לאוירה) – יו ניים איט.
    אפשר כמובן שקע אחד עם מפצל. כזה שהוא רב אומן בפיצולים.

    8. תאורה רכה, בעיקר לתרגול ערב (לא פלורוסנטית לבנה בשום אופן. הלו, זה לא בית חולים).

    עוד זוטות:

    * מדף או שולחן קטן להנחת מחשב לאחר בדיקה שיש במרחב אינטרנט איכותי להפעלת זום/ יו טיוב וכד'.

    * רמקולים להגברת מוזיקה.

    * הצמחיה היא לא העיקר במרפסת כזו לכן אני ממליצה על צמחיה מינימליסטית שלא תתפוס הרבה מקום. כמה? אתם כבר תדעו.

    * אחסון לעזרים – אישית אני אוהבת סלי קש גדולים אבל מניחה שיש גם ארגזים נאים.

    * פינה לכלי נגינה קטנים וניידים (קערה טיבטית, גונג, גיטרה, דיג'ירידו, תוף וכד')

    * מראה – לנו יש קירות אבן לא מאד מלבבים לטעמי וההתלבטות היא האם לצפות אחד מהם במראה גדולה שתסתיר אחד מהם וגם תיצור תחושה של מרחב גדול יותר מזה שקיים במציאות. נראה, לא חובה.

    פסוקו של יום –
    הכי חשוב שהמרחב יהיה נעים, נגיש ומזמין. מתאים במיוחד למי שיש להם שגרת תרגול מוקפדת וגם למי שמחפפים ומוצאים תירוצים ומרפסת כזו שהיא סטודיו ביתי תגרום להם לעשות סלטות עליזות כל הדרך מהמקרר (וחזרה).

    סורי, לא מצאתי בפינטרס דוגמאות למרפסות לתרגול שמכוונות לדעתי אלא רק סטודיואים במרחב הבית.
    הכי אשמח לפידבקים וחידודים ואם שכחתי משהו – אשמח לטיפים ובטח לתמונות של מי שכבר בראו מרפסת כזו.

    להתראות במסיבת הדבקה של מרפסות התרגול.

     

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    אהבת את הפוסט? 

    שיתוף ב facebook
    שתף בפייסבק

    בטח יעניין אותך לקרוא

    תוגה בצל שמחה

    כל אותו יום הסתובבתי כמו לביאה בסוגרה. סורג סורג סגרו עלי קירות ביתי. נזכרתי באותו סרט תיעודי מזעזע בו מתועדים בני משפחת החתולים צועדים הלוך

    המשך קריאה

    מתנה הפוכה

    אחד הספרים שאני אוהבת לחטט בין דפיו החכמים, בעיקר לקראת יום הולדתי, הוא הספר "מסר האנשים האמיתיים" בו נגלו לי בפעם הראשונה שני מנהגים ששובים

    המשך קריאה