טיפול במים בטראומות לידה – רות בן אשר

חשיבותה של ההתפתחות בשלבי טרום-לידה ולידה:

מחקרים בתחום ההתפתחות בשלבי טרום-לידה ולידה מראים קשר בין הנסיבות, בהן גדל העוּבָּר ברחם, אופן לידתו וקבלת הפנים לה זכה עם לידתו, לבין האופן בו מתנהלים חייו. ממחקרים אלה עולה, כי טראומות טרום-לידה ולידה משפיעות מהותית על ההתארגנות הפסיכולוגית-גופנית-רוחנית של הפרט (מתוך כך אפשר להבין, כי כאבים עתיקים, המיוחסים לעיתים לתקופת הילדות המוקדמת, מתרחשים לראשונה עוד בתקופה של טרום-הלידה והלידה). למשל:

  • תהליך ההריון מתחיל בשלב התכנון, בו מחליטים ההורים, כי ברצונם בילד: האם ההחלטה היתה אקט של אהבה? האם הילד הוא תוצאה של כפייה, או של החלטה משותפת?
  • שלב ההתהוות (Conception): איך התרחש המפגש בין הזרע לביצית?
  • שלב השתלת הביצית המופרית על דופן הרחם (Implantation): האם הביצית התקבלה על דופן מזין, עשיר, שמח, או על דופן מכווץ, דל, דוחה? שלב זה הוא, למעשה, פרדיגמת יחסי האובייקט הראשוניים של הפרט.
  • שלב הגילוי, כשמתגלה כי האם בהריון: מה היו התחושות של בני הזוג – שמחה? בהלה? דיכאון?
  • נסיבות הגדילה של העוּבָּר: המצב הבריאותי – הגופני והנפשי – של האם, ולעיתים גם של האב, עישון, צריכת אלכוהול או סמים.
  • אופן הלידה – לידה טבעית או מזורזת, לידת מלקחיים, הרדמה, ניתוח וכיו"ב.

כל אלה, ואחרים, הם גורמים משפיעים, המעצבים את המשך חייו של אותו פרט.

למשל, זירוז בלידה יכול להביא את התינוק לתחושה של חוסר אונים, משום שבאמצע תהליך, שהיה מובן לו קינסטטית, באה התערבות בלתי צפויה, ששללה ממנו את היכולת להיות חלק הרמוני של התהליך. אם, בנוסף לכך, באה גם זריקת אפידורל, אשר הרדימה את כאבי אמו ובו בזמן הרדימה גם אותו, הוא "למד", שאין לו צורך להיות שותף בתהליך, שממילא אין הוא יכול לקבוע בו דבר.

תינוק כזה יכול לגדול להיות אדם פסיבי, אשר אינו מאמין ביכולתו ואינו יוזם את מהלך חייו. אופציה נוספת יכולה להיות אדם, אשר מתחיל יוזמה כלשהי ובאמצעיתה הוא פתאום "נרדם", או אינו יכול להשלים אותה בכוחות עצמו.

אין כמו טיפול במים כדי לטפל בטראומות מוקדמות אלה. אין שום טכניקה טיפולית אחרת, היכולה לאפשר למטופל לחזור לנסיבות, המזכירות כמעט לחלוטין את אלה, שהיו לו אז. הריפוי בשיטה זו מתרחש ברמות העמוקות ביותר. מדובר בשינוי מהיסוד.

עד כמה שהדבר נשמע דימיוני, אנשים שטופלו בדרך זו התחילו לשמוע קולות מעורפלים (שלא באו מבחוץ); החלו לחוש חנק (שבחקירת נסיבות הלידה שלהם הסתבר, שהוא נבע מחבל הטבור, שנכרך סביב צווארם בעת הלידה); חשו בפצע נורא בגופם (שהיה תוצאה של נפילת תאום טרם הלידה); החלו להשתעל באופן קשה עד שיצא ריח רע מפיהם (שאריות של חומרים מרדימים בגוף) וכו'.

מטרת הטיפול במים היא לשחרר מאותן טראומות טרום-לידה ולידה. התהליך כולל שחרור מאותם רעלים, המאוחסנים בגוף (סמים, אלכוהול, הרדמה), מאותם רגשות, שעברו מהאם אל העוּבָּר דרך חבל הטבור (דיכאון, צער, ייאוש, בגידה, זעם), מאותם רגשות ותחושות גופניות, שליוו נסיבות לידה קשות (בלבול, חוסר אונים, חוסר אוריינטציה, דיסוציאציה, אנטגוניזם, צורך כפייתי בשליטה, אימה, תחושה קבועה של קטסטרופה, אי-שקט, התכווצות ועוד) ומאותם דפוסים הגנתיים, שהתמסדו כבר אז.

מקרה טיפולי:

סיבת הפנייה: ילד עם בעיות התנהגות קשות בבית הספר, סף תסכול נמוך ביותר ונטייה להשתלט תדיר על כל בני המשפחה. ילד לוחמני.

רקע טרום-לידה : בעת הלידה היה חבל הטבור שלו כרוך סביב אחת הכתפיים.

הסבר: הפרעה כזו בעת הלידה מונעת התקדמות אורגנית של הלידה. העוּבָּר רוצה להתקדם, אבל נתפס על-ידי מה שהוא חווה כגורם בלתי ידוע ובלתי נהיר. דבר זה יכול לעורר זעם, בהלה, בלבול ותחושה של העדר שליטה. לעיתים מצב זה כרוך גם בעצירה של אספקת דם, אם חבל הטבור נלחץ בין כתף העוּבָּר לעצמות האגן של האם. מובן שאז מדובר בסכנת חיים, והעוּבָּר חווה בהלה עצומה, המלווה בתחושות קשות של בדידות וחוסר אונים.

אין פלא שלילד, שעבר טראומת לידה כזו, יהיה צורך עצום בשליטה וסף תסכול נמוך: כל הפרעה תיחווה על ידו כאיום קיומי, נגדו הוא יוצא להילחם אוטומטית. גם צעקותיו מוּבָנות על רקע חוסר האונים, בו היה שרוי אז.

ההורים פנו במהלך השנים לטיפולים שונים, אך, לדבריהם, שום טיפול לא עזר באופן מהותי.

הטיפול במים כולל גם את שני ההורים. בנוסף לעבודה עם הדינמיקות המשפחתיות (כמו בכל טיפול משפחתי), אנו עוסקים גם בריפוי הטראומה הראשונית, באמצעות משחקי מים שונים, המחקים את נסיבות הלידה.

במהלך משחקי המים, הילד יכול להחליט, ליזום ולשנות בקצב שלו, כמו גם להיעזר בהורים על פי צרכיו. הוא לומד לרכך את גופו כדי "להשתחרר" מהמעצור שאנו יוצרים עבורו, כמו גם למצוא פתרונות תנועתיים הולמים. הוא גם לומד, שהוריו שומעים אותו, וכך ממתן לאט לאט את מחאותיו-צעקותיו ועובר לדיבור ולבקשות.

למרות שהטיפול נמצא עדיין בעיצומו, יש דיווחים, הן מהבית והן מבית הספר, על שינויים מרשימים.

ההורים, שביקשו לקצץ מעט את פעילויותיו השונות של הבן, נתבקשו על ידו לא לבטל את פגישותינו בברֵכה.

 

רות בן-אשר – רקע מקצועי:

פסיכולוגית קלינית, מדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ובטיפול משפחתי וזוגי. מטפלתImago  לזוגות וליחידים.

מטפלת במים בשיטות Watsu, Jahara, Water-Dance, המתמחה בטיפול במים בטראומות טרום-לידה ולידה.

עוסקת מזה שנים בקשר שבין פסיכותרפיה, בודהיזם, עבודה עם הגוף ועבודה עם טראומה בשיטת SE.

מלמדת בתכנית להכשרת מטפלים משפחתיים באוניברסיטת ת"א, בי"ס לעבודה סוציאלית ובמרכז הישראלי לרפואת גוף נפש, רמת השרון.


"כמים הפנים לפנים" – אמנות המפגש הבובריאני במרחב הטיפולי,
קורס שנתי למטפלי נפש

054-4925983 ; rthbenasher@gmail.com

 

אהבת את המאמר ?    

שיתוף ב facebook
שתף בפייסבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

עבודה טיפולית במים- רות בן-אשר

מהות העבודה הטיפולית במים העבודה הטיפולית במים נובעת מההבנה, כי גם בתהליך טיפולי מילולי מוצלח, בו חלים שינויים משמעותיים במטופל, נותרים מקומות, אליהם לא ניתן

המשך קריאה

התמודדות עם פחד ממים

הפסיכולוגית רות בן אשר מלווה תהליכים תרפויטיים גם במים. אני מאמצת בחום את דבריה ש“מסע העצמי” מתבסס על ההכרה ש”הגוף הוא הכספת של הנפש”. המשמעות

המשך קריאה