אתמול בזמן השלאף שטונדה חלמתי שיש לי קורונה. איך אני יודעת? כי השתעלתי. השתעלתי עד שכשכש לי הזנב.
אני חוץ מהשתנקות של הקדמת קנה לוושט- לא מהמשתעלות. לא בקולנוע, לא בהופעות מחול, לא בקונצרטים משמימים. לא משתעלת בשבתות, לא ביום כיפור ולא באמצע סקס. בטח לא בתקופה זו בה שום דבר לא רוחש מתחת לשמיכה.
מכסימום אני משתעלת בעדינות בריטית מאופקת כאשר אני רוצה להכריז על נוכחותי הלא חשובה או כמו אז, כשהשתעלתי ממש ברעש עם שפריצים וכל זה לעבר הגבר הגדול שהשתין ללא בושה על גלגל האוטו שלו (what the fuck?!?) מרחק שתי מכוניות ממני במגרש החניה ביפו.
לעומת זאת, בשנות התיכון הייתי משתעלת ה מ ו ן. מן כחכוח מלא כוונות שהיווה את שיא השובבות שהרשיתי לעצמי ממעמקי הצייתנות. משולחני בטור שש שורה שלוש, הייתי מכחכחת כחכוח רם ובריא שסימן לחברתי הכי טובה מטור אחד שורה אחת לשים לב שדואר גימסיה הרצליה יוצא לדרך. דבר הדואר היו היומנים שלנו, עטורי לבבות, חיצים ושאר מגדנות שטותיות והוא הועבר על ידי המשתפ"ים שישבו במסלול ממני אליה וחזרה כאילו היו כורי פחם המסורים למלאכת קודש.
כך היינו מתכתבות. אוח! היו אלה ימי שיעולים מבורכים. לפעמים הייתי מרימה אותם לגבהים כדי להתגבר על אנפוף קולו של המורה לספרות או על הבריטון של החתיך לתלמוד אבל בגדול הקפדתי שיהיו אלה שיעולים קצרים ומכווני מטרה.
בחלום של אמש זה לא היה אף אחד מהשיעולים האלה. זה היה שיעול שהעיר אותי והקפיץ את מי שמונח לידי ארבע אמות מעל המיטה וזעק בקול חד: מה זה היה?!?
אני חושבת שזה היה סך הכל שיעול מבסוט, חמסה חמסה. יש מצב שהיה בו צליל של צחוק מתובל בטמטמת נגיפית כי מי מבסוט במצב כזה?
מי? אני אגיד לכם מי. זו שבתיאום מופלא עם הייקום החלה טיפול בנגעים טרום סרטניים ופניה כוסו כתמים אדומים צורבים בגודל הממשלה העתידית ושמבהילים את כל שותפי הזומזום שלה. ואז באה הקורונה והושיבה את כולנו בבית. איזה ניצול מזהיר של זמן להחלמה ללא נראות עם העולם החיצון, אה?
אלא שנולדה דילמה: הוזמנתי להשתתף במיזם של בודיוויז, אתר שעוסק בתנועה ושאני מאד אוהבת. הבטחתי להנחות בזום מפגשים חינמיים של מדיטציה תנועתית, משהו שאני מתכננת שנים, ואז נולד פרצוף הבלהות שלי.
אחרי לבטים של: כן – לא – ברור שכן – השתגעת?- זה לא פרצוף שיווקי, החלטתי לא לוותר. קה סרה סרה.
המשמעות היא שתוכלו לפגוש אותי ביום שני הקרוב בבוקר.
בטוחה שראיתם כבר דברים יותר גרועים בחיים ומאמינה שנהנה יחד.
כל הפרטים כאן כולל הרשמה ומוזמנים להפיץ הלאה בצירוף הערת מסע.
המפגש חינמי והוא יתקיים בעזרת זום יקירתנו. לצורך זה יש להתקין את האפליקציה במחשב/ בסלולרי / בטבלט.
יומן אישי – 1969
