רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

    תורת היחסיות

    תקשיבי, מכרתי כמעט את כל הכרטיסים, האולם מפוצץ!
    כך אמרה לי עמיתה בתפקיד מקביל לשלי, 21 שנים ago.
    שתינו רכזות תרבות ומפיקות אירועים במתנסים שתהום גיא בן הינום פעורה ביניהם. היא ותיקה ואני בתולית בתפקידי. היא ביישוב דשן וביטחוניסטי בשרון וכשאצלה מפוצץ זה אומר שנמכרו ביומיים 400 כרטיסים. ואני? בתנאי שלא היה רצח בשכונה באותו יום, תנו לי שלושים איש שיצאו מבתי השיכון הקודחים מחום ואני מרוצה כמי שזכתה במכרז זהב.
     
    לפני כל אירוע, היחצנית האידיאליסטית, התמימה והעיקשת שבי היתה גוררת את אב הבית הרדום להסיע אותי ברחבי ארבע השכונות המצוקתיות. מוכר האבטיחים היה מנווט את עגלתו לצידנו, מכריז במגפון על מרכולתו וכך גם אני. עם מגפון ביד, חצי גופי שלוח מהחלון החוצה, שיערי מתבדר ברוח יחד עם מילים מתחנפות והתושבים מקפדים את ראשי בקריאות רמות מהמרפסות הזעירות התלויות מעל הרחוב: הצגה שמצגה, קודם תתקני לנו את הצנרת ותסדרי את הביוב המסריח!
    פירמידת מאסלו ירקה לי בפרצוף את צרכיה הבסיסיים עד שלמדתי לפתותם לשביעות כל הצדדים.

    מאז אותה מלאכת פיתוי בזויה זרמו גלונים של מים. אוקיינוסים.
    אני מזמן לא שם והסטודיו המיימי מלא עד אפס מקום. זהו אין יותר כרטיסים – מפוצץ!
    הפעם מבחירה שלי. אני מעדיפה לארח אותך בבריכה הטיפולית האהובה עלי, להגיש את התמהיל של תנועה, מוזיקה, מדיטציה וטיפולים במנות קטנות ואישיות ולהתמקד בקבוצה קטנה ואינטימית (גג גג- שבע נשים) כדי שאוכל להעניק תשומת לב אישית לכל אחת.
    על ערך הריקוד במים – כאן

    מוזמנת לסדנה הקרובה .

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    אהבת את הפוסט? 

    שתף בפייסבק

    בטח יעניין אותך לקרוא

    שארית חיי

    אני, רונית אידלמן לבית ברנר, בתם של אלפרד-נתן ברנר מוינה ורחל לבית פריזם מוופטל שבגרמניה, מכריזה בזאת שאני בת 70! זהו, כבר לא שומעים את

    המשך קריאה

    תקוה בתקופה חסרת תקוה

      שמש שציירה מורה בחצר ביה"ס עבור מי שזקוק/ה לחיבוק כאשר שמתי לב שקשה לי לאחרונה להחזיק בתקווה הבנתי שאני בצרות צרורות. מסביבי מתחוללות טרגדיות

    המשך קריאה

    מכתב לסטודנטית במסלול ההכשרה

    לקראת פתיחת מסלול ההכשרה של ריו אביירטו קיבלנו ברכות ממרכזים בעולם וההתרגשות גאתה. זה מה שכתבתי לסטודנטית שאני עדיין לא מכירה. היא תקבל זאת בתוך

    המשך קריאה