רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

שלכם, 
רונית אידלמן

לקבלת עדכונים במייל:

חיפוש פוסט לפי תאריך

חמאה. חמאה מרוחה על הפרוסה שלי

חמאה. חמאה מרוחה בפרוסה.

כשכל החברות שלי אכלו סנדויץ' עם מרגרינה זה מה שהיה מרוח לי על הפרוסה.
אימי זכרה כנראה את הרעב שחוותה בפנימיה כבת שמונה כשעלתה ארצה ומיד נותקה מהוריה וזו היתה דרכה להראות לי אהבה.
גם רכישת חמישה ספרים כל פעם כשחליתי- נחשבה לגילוי אהבה.
גם לתפור לי שמלה משאריות הבד של השמלה שהתופרת תפרה לה – נחשב.
גם לחפש קשרים כדי להשיא אותי לנסיך צ'ארלס מאנגליה…
מחוות כאלה.

אני לא זוכרת שאמרה לי שהיא מעריכה או אוהבת אותי.
אם הביעה דעה טובה עלי זה מעולם לא היה ישיר, תמיד מעל לראשי.
היא לא גיפפה חיבקה, קיווצ'צ'ה, ערסלה, ליטפה.
המתנות היו חומריות, הדאגה לבריאותי הפיזית היתה תמיד נוכחת ואת היותה גאה בי הרגשתי בעיקר כשישבה מול המורות המשבחות
או כששלפה ממחשכים את רישומי הפחם שלי להציגם בפני האורחים, שותפיה למשחק הברידג'.

היא אהבה בדרכה שלה ושנים רבות הרגשתי חסרה.
חסרה את שפת האהבה הפרטית שלי לה הייתי צמאה.

כי ככה זה, אנחנו "משוחחים" בשפות אהבה שונות:
יש מי שריח תבשיל פרחי "כובע הנזיר" המקבל את פניהם בבואם הביתה גורם להם להבין שהם אהובים.
יש מי שעיסוי כפות הרגליים וקיצי קיצי בגב לפני שינה הם ההוכחה הנצחת הדרושה להם.

יש מי שלחשוש מילות אהבה והערכה, מחמאות, שירים טמונים מתחת לכרית- זו תמציתה של האהבה בעיניהם.

יש מי שכרטיס מתנה למונדיאל ברוסיה מרטיט את לבם ואחרים שמחווה שירותית כמו לקחת את הרכב לטסט במקומם,
זו צורה אחרת לומר: הרווחה שלך חשובה לי. אני רוצה להקל עלייך.

לטייל בשניים ולא בקבוצה, לרקוד יחד סווינג, לרכוב על גב ליוויתן, לשחק מטקות על ראש גבעה- אלה רק טיפות בים הרעיונות
של זמן איכות אינטימי כביטוי לאהבה.
יש מלא דוגמאות. אתם מכירים אותן מצוין.

ד"ר ג'רי צ'פמן, כומר ואנתרופולוג אמריקאי, חקר וקיבץ את הצרכים האוניברסליים לחמש שפות של אהבה:
מגע פיזי ; זמן איכות ; מתנות ; מילות אישור ; מחוות של שירות.

ת'אמת? כל מה שתקראו כאן יהיה שטחי להפליא אבל הגילוי הזה הוא כשלעצמו כמו כיסוי שמוסר מהעיניים. אחר כך אפשר
להעמיק בתיאוריה ויאללה- לשדרוגים ולתיקונים.

כ ו ל נ ו זקוקים לשפת האהבה ויש לנו פיתוחים ספציפיים משלנו, ולאו דווקא במערכת יחסים רומנטית.
כך בין אחים ואחיות, בין חברים, בין עמיתים. יו ניים איט.

למשל, ביחסים בין הורים לילדים. האחד זקוק לעשרה חיבוקים כל שעה והאחרת לחיבוק פעם בשבוע.
את שני ילדינו אנחנו אוהבים. מאד. רק נבדוק מי זקוק למה וכמה.

מתי מתחילות הצרות? כששפות האהבה מתנגשות ואפילו סותרות.
איך מזהים את הצורך האישי ואת זה של מי שמולנו?
איך מגשרים בין הצרכים?

זה לא אומר שנוכל לספק להם תמיד את שפת האהבה לה הם זקוקים אלא– כמו שאומרת עיריתי היקרה– במסגרת יכולתנו המוגבלת.
אבל לדבר על זה – כבר שוס.

אפשר לשאול בפשטות: למה את זקוק/ה כדי להרגיש אהוב/ה?
איך את/ה רוצה שאהיה אתך?
זה נכון בימי שמחה ועצב, ברגעים מרוממים או רופפים. בטח בימים של יגון ואפילו דיכאון קליני.
לא להניח הנחות, לא לנחש.
לכבד את הרצון – גם זה ביטוי של אהבה.

אבל רגע! – לפני שאנחנו פונים לאחרים נעשה טובה גדולה לעצמנו: נענה על השאלון המונח כאן.
כך נבין עוד יותר טוב את עצמנו ואת הזולתים שאנחנו אוהבים. יש גם שאלון לילדים.

השאלון הוא באנגלית. שווה להקדיש לו כמה דקות ולהעביר הלאה.
לא מצאתי שאלון בעברית לכן תרגום יתקבל מאד בברכה. מבטיחה לפרסם.

מה אגיד לכם, איפה התחבא הצ'פמן הזה?
יש דברים שאם הייתי מודעת להם לפני עשרות שנים, החיים שלי היו תותים. זה אחד מהם.

מומלץ שכל זוג יענה עליו  אחרת חראם על כל הטררם…

מוזמנים להאזין לנטע ברזילי בשפת האהבה העדינה הזו 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת את הפוסט? 

שיתוף ב facebook
שתף בפייסבק

בטח יעניין אותך לקרוא

סיפור מקליניקת המים

זו לא היתה הפעם הראשונה בה נפגשנו אבל זו היתה פגישתנו הראשונה במים. מפגש טיפולי משמעותי כציון דרך, מרגש ומטלטל. לשתינו. היא היתה אז רווקה

המשך קריאה

בקשת סליחה שלא הקבלה

"מי נוסע לכיוון רעננה ויכול לקחת אותי טרמפ?" – למדנו יחד בקורס, ובסיומו של השיעור הראשון אני הייתי זו שענתה בחיוב לבקשתה וכך החלה החברות

המשך קריאה