דמיינו לעצמכם מעגל של רוקדים. הם אינם רקדנים אלא פשוט אנשים שאוהבים לרקוד.
מלבד המנחה אין מי שיודע איזו מוזיקה תושמע עוד דקה: מה היא תכתיב, מה היא תדרבן, מה היא תעצור, מה יהיה הקצב שלה,
איזה ז'אנר מוזיקלי היא מייצגת, האם תקלע לטעם האישי או לא ומה תהיה תרומתה האנרגטית למעגל.
מישהו מתחיל להתנועע. ההזמנה היא לעשות זאת מתוך פשטות וכנות. לא כדי להרשים את הקבוצה ובלי לתכנן את התנועה מראש.
לשים לב לצורך העולה מהגוף, לרגש שחי באותו רגע (בין אם הוא נעים או מטריד), לשביב מחשבה או אסוציאציה שחולפים ומלבים את התנועה,
לתת לספונטניות ולאותנטיות לבוא לידי ביטוי.
האחרים מצטרפים ומחקים את הניואנסים של צורניות התנועות, הקצב, ארשת הפנים וגם את הקול או המילה המתווספים כתבלין ייחודי.
כך אפשר לקלוט את שפת הגוף האופיינית, את מצב הרוח העכשווי, רגש חולף, אנרגיה, טונוס השרירים.
לקבלת המידע הלא מילולי שטמון בתנועה עוזרים לנו כיווץ הגבות, בדל חיוך, חוט דק של עצב או מבוכת-מה…
אחרי כמה דקות התנועה עוברת הלאה, מתחלפת, ואז נגלה עולם ומלואו חדש.
החיקוי אינו צריך להתבצע בדיוק מושלם. ניתן להבחין שאותה תנועה מקבלת אצל כל אחד מהמשתתפים גוון אחר ובכל זאת התחושה
היא של הסכמה וקבלה ללא עוררין ושיפוט של כל מה שכל אחד ואחת מהפרטים מביאים למעגל.
חיקוי בהנחיה המתחלפת במעגל הוא אחד המרכיבים של שיטת ריו אביירטו והבולט שבהם.
הוא יכול להיראות למשל כך,בשיעור שהסתננה אליו ילדה צעירה ונשאבה בטבעיות
מה יש בה שהיא משובבת נפש עבור חלק מהמשתתפים ומרתיעה אחרים?
נניח שאתם חלק מצוות החקיינים המוכשרים של "ארץ נהדרת" והטילו עליכם משימה לחקות טיפוס מסוים. לשם כך אתם רוצים לרדת לקנקנו
ולאמץ את הליכותיו עד אחרון הפרטים. נעזוב את מלאכות המחשבת של איפור ותלבושות שמדייקות את החיקוי. נדמה לעצמנו, ולו לרגע, שאנחנו שחקנים היוצאים לשטח לחקור וללמוד תפקיד אופי חדש. כאשר נקודת המוצא היא סקרנות – זה מרתק! נקפיא את הביקורת לגבי מה נכון, ראוי, יצירתי ואסתטי ונפנה את מלוא תשומת הלב למוצע לנו על מגש הקסם הלא מילולי.
מה מוגש לנו על מגש זה?
שיטת ריו אביירטו מאפשרת ומעודדת להציף את חומרי החיים העסיסיים: מנעד רחב של רגשות, צרכים, תחושות, תשוקות, כאבים, תובנות, זיכרונות, אסוציאציות, מצבי רוח, חוויות ומערכות יחסים.
כשאנחנו מעתיקים את שפת הגוף של האחרים אנחנו יוצרים את אותו שיקוף מרתק הלקוח – בין השאר – מהמעגל האינדיאני.
אנחנו מוזמנים לשים לב מה יש בהם שמזכיר לנו את עצמנו.
מה אצלם מעיד על הדרך שכבר עשינו או על זו שעלינו עוד לעשות.
אנחנו מתייחסים לתקשורת הלא מילולית כפי שהיא באה לידי ביטוי גופני, מאפשרים לשקף ולהבהיר אותה וכך מביעים אמפתיה לעולם הפנימי שעולה ממי שאותו אנו מחקים. זו הסיבה שיש מי שמעידים על תחושת ביטחון ושקט כשהם נשוא החיקוי.
"אני יודעת שלא משנה איך אתנועע ומה אביע תוך כדי ריקוד – יש לי תחושה שמקשיבים לי", ציינה אחת המשתתפות.
כשאני מחקה מישהו אחר אני נפרד מהצורך להמציא תנועות חדשות, מהציפיות שלי מעצמי להיות יצירתי ומקורי, להרשים, לשעשע. מתאפשרת הרפיה פנימית ושחרור מאחריות שזו התנסות מתגמלת בפני עצמה.
כיון שכל תנועה היא לגיטימית הליקוט של תנועות מכל אחד ואחת מרחיב את הרפרטואר התנועתי שלנו. אנחנו מקבלים רעיונות תנועתיים לדרך, לשאוב השראה לשימוש נרחב יותר בגוף, אפילו אומץ להשתטות כמותם או להעלות קולות מהאוב…
בנוסף, התנועות האופייניות שלנו מוכרות לנו היטב כי הן מוטבעות באוטומט ולעתים נמאס לנו מהן. כמה מרענן להשתחרר מהמוכר לזמן-מה, להתחדש ולהטמיע שפת גוף שונה, ללכת שבי אחרי…
בל נטעה – יש מי שחשים התנגדות ("לי לא יגידו מה לעשות") או מבוכה להתנועע כאשר אחרים מחקים אותם. לעתים החיקוי מתקשר לחוויית עבר שלילית כמו לעג. הם חשים חשופים ולרוב גם לא מתאים להם לחקות את האחרים. רק תנו להם לרקוד באופן חופשי והם מאושרים עד הגג.
החיקוי יכול להיות משחק משעשע וקליל והוא יכול גם להוביל למפגש עמוק ועצמתי.
בסיומו של מעגל נשים במים ניגשה אלי בחורה כבת 30 שסיפרה שכאשר חיקתה את ריקודה ושפת הגוף של משתתפת בגילה של אמה שנפטרה, היא התרגשה עד דמעות מהדמיון ביניהן וחוותה סוג של התפייסות איתה.
כך או כך, לנשוא החיקוי זו אינה רק הזדמנות לביטוי, אלא גם להתבוננות כיצד הוא נתפס בעיני האחרים והזדמנות מופלאה ללמוד דבר או שניים על עצמו
יש בחיקוי משמעות עמוקה עבור הקבוצה כולה כל עוד משמרים בה את ההומור ומנחילים את הידיעה ותחושת הביטחון כי כל תנועה לגיטימית.
התוצאה המבורכת המתקבלת היא תחושה שבטית של קרבה, אחידות, אחדות והרמוניה.
לסיכום:
החיקוי במעגל הוא אחד מהמאפיינים והמתודות הייחודיות של שיטת ריו אביירטו. מלבד היותו דרך נוספת להעמקת ההיכרות והקרבה בקבוצה
הוא משמש לשיקוף, לאמפתיה, לקבלה, להרחבת הרפרטואר התנועתי, לביטחון, למדיטציה ולחיזוק תחושת הלכידות הקבוצתית.
חשוב לציין: למי שהחלק הזה במפגש גורם להם אי-נוחות, התשובה היא: "לא חובה". אפשר להתנועע לחוד, מחוץ למעגל. ואם לא נעים להיות שונה – זו ההזדמנות לעבודה על עצמי (מרכיב בסיסי בריו אביירטו), למשל – להתאמן על האסרטיביות שלי.
ריו אביירטו היא שיטה שמעניקה גישה פלורליסטית ואופטימית לחיים. כזו שבמהותה נותנת במה ומאפשרת התנסויות אבל אינה כופה דבר.
אם עולה התנגדות להנחיה – אין הכרח. זו רק הזמנה לחקירה וגילוי והרשות נתונה באהבה.
חומר למחשבה:
האם חווית פעם חיקוי מתוך לעג?
מה למדת דבר-מה חדש על עצמך כאשר חיקו אותך? אולי הודגש משהו שכבר ידעת.
מה למדת על עצמך כאשר חיקית את האחר?
בנימה אישית:
המאמר נכתב מתוך ניסיון מעשי ורצון לענות לשאלות שאני נשאלת לגביהן במהלך השנים.
כמו תמיד בחיים, גם הפרשנויות לגבי המתודות של ריו אביירטו הן שונות ומגוונות.
מה שמנחה אותי זה הרצון לחלוק ולהסביר את אשר נרמז במהלך המפגשים בשיטה שהמסרים בה לרוב חבויים ואינם מילוליים והיא רבת קסם וידידותית למשתמש/ת.
אם עולה סקרנות או רצון לשאול, לשתף, לסתור, לתמוך, לעבות ולהציע – מונחת כאן הזמנה ליצירת קשר
