רונית אידלמן

כאן לא תמצאו מאמרים אקדמאים. לפחות כרגע.
מצד אחד צר לי על כך, מצד שני – אני מכירה את עצמי: אם אתגייס לכתוב על פי כל הכללים והדקדוקים האקדמאים, בקושי אכתוב … ­
אני מעלה על הכתב רעיונות, תובנות, שביבי מחשבות, חוויות, תהליכים ושינויים שקשורים לעשייה שלי כמנחת קבוצות, כמטפלת, כאדם פרטי. 
לכן ה"מאמרים" כאן הם יותר הגיגים שלי. לעיתים על התפר בין בלוג למאמר, לעיתים רציניים ולעיתים  מבודחים אבל תמיד כנים ומוגשים באהבה.

לקבלת עדכונים במייל:

יש עולם ויש….. הודו

ספטמבר 2013
הבטחתי לבדוק לאיזו מחצית אני שייכת: האם לאוהדים הנלהבים או למסתייגים הנחושים.
אז זהו: לא החלטתי. הדוקטורט יהיה זקוק לעוד ביקורי אישוש שאלות המחקר…
מעבר למוצפות בה אני שרויה עדיין, הודו עבורי היא בעיקר הזדמנות מופלאה לוותר על המתוכנן והצריך ומה עושים ברגע הבא. לזרום לגמרי עם שלל האפשרויות שנקרה על הדרך, להסתגל לטויסטים שמתרחשים בעלילה ולמצות את הרגע הנוכחי. או.קי, התובנה הזו התחזקה גם בהשפעת מדיטציות הבוקר במנזר הטיבטי טושיטה.
נדמה שאין אפשרות אחרת אלא להסתגל לאופן בו מתנהלים העניינים בפאזל המורכב הזה ששמו "הודו" או – להימלט על נפשך…
כמו זו שירדה מהמטוס בכלכותה וכבר בשדה התעופה התבוננה ימינה ושמאלה, טופפה באלגנטיות על עקבותיה ועלתה למטוס הבא חזרה הביתה…
להישאר ולהתנגד זו אופציה חמוצה.
אני טוענת שההזדמנויות מפתיעות ומלבבות. דוגמא? ברצון.
דרמקוט (דרמסלה). שפע סדנאות ואין סדנת ריקוד אחת לרפואה. הייתכן? זהו – שלא!
בעזרת בת אחת, שתי חברות, מכרים חדשים והיקום המזמן בשורות טובות מצאנו סטודיו טמון בתוך טבע ירוק ששייך למוסיקאי עדין המראה ורך הדיבור – אשוקה.
ההסכם היה לא לגבות ממני שכירות (מחיר "אגדי" של 42 ש"ח לשעתיים…) ותמורת זה כל ההכנסות יוענקו לביה"ס למוסיקה שבבעלותו, והיו הכנסות!
עצם הבחירה של אנשים שאינם מכירים זה את זה, אותי, את הסטודיו, את ריו אביירטו – ריגשה אותי. היה כיף גדול להיווכח (שוב) כיצד הריקוד מטשטש הבדלי גיל, מוצא, יכולת, ניסיון, ידע ומאחד לבבות זרים.
לא יכולתי להמנע מההקבלה למה שקורה במפגשים בארץ. יש שמבקשים ממני לדעת מה בדיוק יהיה מהלך השיעור, מי המשתתפים וכד'. ההסבר שאני מספקת הוא שיש קרקע מוצקה עליה יש התרחשות עם כוונה אבל היא נועדה לתזוזות, להפתעות ושינויים, לשבירת מוסכמות ודעות קדומות, להתמסמסות של משפטים שאנחנו נוהגים לומר על עצמנו וזה קורה בעיקר בהשפעת הקבוצה.
המילה "זרימה" היא אולי שחוקה אבל אני אוהבת אותה. היא מתאימה לי כאדם, כמנחה וכמטפלת.
למי שמתכוונים להצטרף לאחת הקבוצות הרוקדות זו הזמנה לקחת בחשבון את האיכות הזו של זרימה עם הלא ידוע.
לא לכולם זה קל ופשוט אבל מי שמסכים להיות במקום הנזיל הזה – יפיק ממנו שפע הנאה, לימוד וסיפוק.

לתגובה / שיתוף /מה שבא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת את הפוסט? 

שיתוף ב facebook
שתף בפייסבק

בטח יעניין אותך לקרוא

נינה, אתיופיה 2020

פרוש כאן מפגש (שאינו קשור לסטודיו ולקליניקה) מטלטל במיוחד שרומז על טיול שאינו מפנק וקל אבל חשוב ומרתק מאין כמותו.  הוא מתואר בלשון זכר כי

המשך קריאה

נערת גומי

אמש נכנסה לסטודיו נערת גומי.כבר בשיחת הטלפון ציינה שהיא שלוש שנים בארץ, דוברת עברית צולעת אבל בברזיל רקדה ריו אביירטו רוב חייה כך שהשפה שגורה

המשך קריאה

פסטיבל שמפסטיבל

אין לכם מושג כמה עשרות פעמים מדפדפים ומגלגלים באי הפסטיבל, (כולל אני) את התכניה ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, ממשבצת למשבצת. הם בוחרים מתוך שלל הסדנאות

המשך קריאה