יצא לכם להיות במופע מחול שבו הרקדנים יורדים לקהל ובוחרים מתוכו אקזמפלרים (דוגמאות) להעלותם לבמה? הצפוי הרי ברור: כדי לרקוד איתם.
אתם מכירים את הרגע הזה בו חלקיקי קהל מתכווצים לעוברים בכיסאותיהם כתנועת האצבעות המגמדת תמונה בסמרטפון, מנסים להעלים עצמם ומביטים לצד השני (בערך כמו שבוחרים ועד בית/ועד כיתה / ועד מוסך) וחלקם תמיד נבחרים? אלה שיש בהם משהו שמושך את העין ומבליט אותם על פני האחרים? אני מכירה מישהו כזה שבלוריתו הכסופה תמיד מביאה אותו לרגע התהילה המדויק הזה וביישנותו פורחת לה בן רגע…
ואני? מה, לא רואים אותי? השיער שלי לא ג'ינג'י דיו ?!?
במופע המחול דקדאנס של להקת בת שבע האכזמפלר הנידון מאד רצתה לעלות לבמה. מה לא עשיתי: התיישבתי בגו זקוף עד סוף הכסא, הגבהתי את צוואר הברבור שלי, קרעתי את שפתי בחיוך מתנוך לתנוכית, זקפתי חזה ו…נאדה ! בעיניים כלות ובטוסיק תזזיתי התבוננתי על מי שנבחרו ורקדו על הבמה עם הרקדנים מלאי החן והוירטואוזיות. זה היה הרגע שבו החלטתי: no more!
בפעם הבאה אני לא מסתפקת בכשכוש בזנב אלא מציעה את עצמי.
ואתם?
כמה העזה דרושה כדי "לקפוץ למים" כשאתם רוצים להצטרף לסדנה ובראש מתרוצצים כל מיני סיפורים מסרסים?
מה עוצר אתכם להצטרף לקבוצה רוקדת?
שארית חיי
אני, רונית אידלמן לבית ברנר, בתם של אלפרד-נתן ברנר מוינה ורחל לבית פריזם מוופטל שבגרמניה, מכריזה בזאת שאני בת 70! זהו, כבר לא שומעים את
דצמבר 2, 2022
אין תגובות